מַארָיה קארי (אנגלית: Mariah Carey; נולדה ב-27 במרץ 1970) היא זמרת פופ-אר אנד בי, פזמונאית, מלחינה, מפיקה מוזיקלית ושחקנית אמריקאית. מאז יצא לאור אלבומה הראשון בראשית שנות ה-90, הפכה לאחת הזמרות המצליחות והפופולאריות ביותר בעולם. היא קידמה למקום הראשון במצעד ה-בילבורד האמריקאי יותר שירים מכל אמן אחר, פרט לביטלס, והיקף מכירות אלבומיה נאמד בכ-175 מיליון עותקים. במהלך הקריירה שלה, זכתה קארי במספר רב של פרסים, ביניהם שישה-עשר פרסי World Music Awards (המספר הרב ביותר לאמן), חמישה פרסי גראמי ואחד-עשר פרסי American Music Awards. בשנת 1998 זכתה קארי בפרס "האמן הנמכר ביותר בשנות התשעים", ובשנת 2000 בפרס "האמן-הנשי הנמכר ביותר של המילניום", שניהם מטעם ה-World Music Awards. היא ידועה בזכות מנעד חמש האוקטבות שלה וביכולת השירה שלה של תווים גבוהים במיוחד.
מאריה קארי נולדה בעיירת האנטינגטון שבלונג איילנד, ניו יורק לאלפרד "רוי" קארי, מהנדס אווירונאוטיקה ממוצא אפריקני-ונצואלי, ולפטרישה היקי, זמרת אופרה לשעבר ממוצא אירי. היא קרויה על שם השיר They call the wind Mariah, מתוך המחזה Paint your waggon.
נישואי התערובת של הוריה, עניין חריג ולא מקובל בחברה האמריקאית דאז, לא צלחו והם התגרשו לבסוף, כשמאריה הייתה בת שלוש שנים. היא עברה להתגורר עם אמה ויחסיה עם אביה נותקו כמעט לחלוטין. האם, שנותרה מפרנסת יחידה, נאלצה לעבוד בכמה עבודות במקביל ומאריה נותרה פעמים רבות לבדה בבית. במציאות עגומה זו, פנתה מאריה למוזיקה ששימשה לה כלי להתמודדות עם תלאות היום-יום . היא החלה להתאמן בשירה בסיועה של האם, לאחר שזו זיהתה את הפוטנציאל הגלום בביתה, שנהגה לחקותה שרה באיטלקית ריגולטו - אופרה מאת המלחין ג'וזפה ורדי.
את שיריה הראשונים החלה מאריה לכתוב כשהייתה בבית הספר.
בתקופת לימודיה בבית הספר התיכון היא חברה למוזיקאי צעיר, בן מרגוליס, שסייע לה בהלחנת השירים שכתבה, ועם סיום הלימודים עברה עם מעט הכסף שהיה ברשותה לניו יורק. היא עבדה בכמה עבודות מזדמנות שסייעו לה לשלם בעבור המגורים, עד אשר הוזמנה לבסוף לשיר כזמרת ליווי לברנדה ק. סטאר, זמרת פופ אמריקאית ממוצא פורטוריקני. הייתה זו למעשה דריסת הרגל הראשונה של מאריה בעולם המוזיקה.
בשנת 1988, בעת שהשתתפה במסיבה בחברתה של ברנדה ק. סטאר, היא פגשה בטומי מוטולה, מנהל בכיר בחברת התקליטים קולומביה רקורדס (אז - סי.בי.אס). ברנדה הגישה לידיו קלטת דמו של מאריה ובה מספר סקיצות של שירים שהקליטה. מוטולה ניגן את הקלטת במכוניתו ונדהם מן הכישרון הרב של הזמרת האלמונית. הוא שב על עקבותיו על מנת לאתרה, אך מאריה עזבה כבר את המקום. כעבור ימים אחדים, איתר אותה והחתים אותה על חוזה בן שבעה אלבומים.
אלבום הבכורה שלה, Mariah Carey, ראה אור בארצות הברית בחודש יוני, 1990. קדמה לצאתו עבודת שיווק אגרסיבית מצדה של חברת התקליטים, שכללה בין היתר הופעות של מאריה בפני קהל מצומצם של מאזינים, השתתפות בתוכנית האירוח של ארסיניו הול ואף הזמנה לשיר בגמר ליגת ה-NBA. עם צאתו לאור, התמקם האלבום במקום השמונים במצעד האלבומים האמריקאי ורק כעבור ארבעים ושלושה שבועות כבש את המקום הראשון. הוא שהה בפסגה אחד-עשר שבועות רצופים - יותר מכל אלבום אחר של קארי, עד היום. ארבעת השירים ששוחררו מהאלבום עשו את דרכם אל ראש מצעד הסינגלים האמריקאי: Vision of love, Love takes time, Someday ו- I don't wanna cry, ובכך הפכה מאריה קארי לזמרת הראשונה שארבעה שירים שלה כבשו ברציפות את המקום הראשון במצעד (בשיא זה אוחזת גם להקת חמישיית הג'קסונים, אך המצעד האמריקאי נוטה להבחין בין אמן סולו לבין להקה).
מחוץ לגבולות ארצות הברית הצלחתו של האלבום הייתה צנועה בהרבה, למעט בקנדה, ובשווקים אחדים הוא אף נחל כישלון.
האלבום היה מועמד לחמישה פרסי גראמי ב-1991 וזיכה את מאריה בשניים: "האמן החדש הטוב ביותר" וכן "הביצוע הקולי הנשי הטוב ביותר" בעבור השיר Vision of love.
בספטמבר 1991 ראה אור אלבומה השני, Emotions. למרות ששמרה על קו מוזיקלי דומה לזה של אלבומה הקודם, מאריה לא הצליחה לשחזר את ההצלחה שזכה לה אלבום הבכורה שלה. יחד עם זאת, שיר הנושא מתוך האלבום, Emotions, כבש אף הוא את המקום הראשון במצעד הסינגלים האמריקאי ובכך הפך את קארי לאמן היחיד בתולדות מצעד הסינגלים האמריקאי שלו חמישה שירים שכבשו ברציפות את פסגת המצעד. האלבום זיכה את מאריה בשתי מועמדויות נוספות לפרס הגראמי היוקרתי בקטגוריות "מפיק השנה" ו"הביצוע הקולי הנשי הטוב ביותר" בעבור השיר Emotions.
במרץ 1992 הזמינו מפיקי התוכנית MTV Unplugged את מאריה להשתתף במופע מטעם ערוץ הטלוויזיה האמריקאי MTV. למרות שהופיעה כבר בעבר במספר אירועים קטנים, הייתה זו ההופעה החיה הגדולה ביותר שלה, עד לאותה עת. השתתפותה בתוכנית העניקה למאריה את ההזדמנות להוכיח לכל מבקריה כי יכולות השירה שלה הן אמיתיות ולא תוצר של הנדסה באולפן ההקלטות. ההופעה קצרה שבחים מצד מבקרי מוזיקה מקצועיים ומצד הקהל, והקלטה שלה הודפסה לבסוף על גבי אלבום EP הנושא את שמה של התוכנית - MTV Unplugged, שראה אור בחודש יוני, 1992. בהופעה ביצעה קארי כמה משיריה המוקדמים בגרסאות אקוסטיות וכן ביצוע מחודש ללהיטם של חמישיית הג'קסונים I'll be there, ששוחרר כסינגל וכבש אף הוא את פסגת המצעד האמריקאי.
קארי ומוטולה נקשרו במערכת יחסים רומנטית כשעבדו יחד על אלבום הבכורה שלה. מעט יותר משלוש שנים לאחר מכן, בחודש יוני, 1993 נישאו השניים בטקס חתונה מפואר, זמן קצר לפני שראה אור אלבום האולפן השלישי של קארי, Music Box, שביסס את מעמדה של מאריה כמוזיקאית נחשבת, גם מחוץ לגבולות ארצות הברית.
שירי האלבום זכו להצלחה רבה בתחנות הרדיו, ושניים מהם אף התמקמו בראש מצעד הסינגלים האמריקאי: Dreamlover ו-Hero. הסינגל השלישי ששחורר מתוך האלבום, Without You - ביצוע מחודש לשירה של להקת הרוק הבריטית Badfinger, נעשה לאחד הלהיטים המצליחים ביותר בעולם והראשון של קארי שהגיע אל פסגת מצעד הסינגלים הבריטי הנחשב. Music Box נחשב לאחד מאלבומי המוזיקה המצליחים בכל הזמנים. הוא נמכר בלמעלה מ-30 מיליון עותקים ברחבי העולם והוא האלבום המצליח ביותר של קארי, עד היום.
בחודש ספטמבר, 1994 שוחרר לתחנות הרדיו בארצות הברית הביצוע המחודש המשותף של מאריה קארי ולות'ר ונדרוס ללהיטם של ליונל ריצ'י ודיאנה רוס מ-1981. השיר זכה להצלחה כבירה ברחבי העולם ואף היה ללהיט הפופ הטוב ביותר של ונדרוס אי-פעם.
בנובמבר, 1994 ראה אור אלבום האולפן הרביעי של מאריה, Merry Christmas - אלבום שירי חג מולד מסורתיים לצד כמה שירים ברוח החג פרי עטה של מאריה. את צאתו של האלבום לאור קידם הסינגל All I Want For Christmas Is You שזכה להצלחה רבה בתחנות הרדיו בארצות הברית ובארצות נוספות בהן שוחרר. כיום, זהו אחד משירי חג המולד המושמעים ביותר בעולם ויש שמגדירים אותו כקלאסיקה מודרנית. Merry Christmas הוא אלבום החג השלישי הנמכר ביותר בעולם ומכירותיו מסתכמות עד היום בכ-16 מיליון עותקים.
כשנה לאחר צאתו לאור של אלבום שירי חג המולד של קארי, באוקטובר 1995, ראה אור אלבום האולפן החמישי שלה, Daydream. בתהליך היצירה של אלבום זה שיתפה קארי, לראשונה בקריירה שלה, אמנים מתחום ההיפ-הופ והראפ, והוא מסמל למעשה את תחילת השינוי בקריירה המוזיקלית שלה. הסינגל הראשון ששוחרר לתחנות הרדיו מתוך האלבום היה Fantasy. הוא כבש מיד עם שחרורו את פסגת מצעד הבילבורד האמריקאי ובכך הפך את קארי לזמרת הראשונה בהיסטוריה של המוזיקה ששיר שלה מתמקם בפסגת המצעד ביום צאתו לאור. הסינגל השני ששוחרר מתוך האלבום, One Sweet Day, שיתוף פעולה עם להקת הבנים האמריקאית בויז טו מן, התמקם אף הוא בפסגת המצעד מיד עם צאתו לאור, ובכך הפכה קארי לאמן הראשון בהיסטוריה של המוזיקה שלו יותר משיר אחד שהצליח להתמקדם בפסגת המצעד מיד עם שחרורו ולאמן היחיד בהיסטוריה של המוזיקה שהצליח להצעיד שני שירים אל המקום הראשון בפסגה ברצף, מיד עם שחרורם. השיר שהה בראש המצעד האמריקאי שישה-עשר שבועות רצופים, יותר מכל שיר אחר בהיסטוריה של המוזיקה, ובכך מיצב למעשה את מעמדה של מאריה כאחת הזמרות המצליחות בכל הזמנים. השיר הבא ששוחרר כסינגל מתוך האלבום היה Always Be My Baby וגם הוא כבש את פסגת המצעד האמריקאי. בסך-הכל, שלושה מתוך חמשת הסיגלים ששחוררו מתוך Daydream שהו בראש המצעד האמריקאי. יחד הם צעדו בראש פרק זמן מרשים של עשרים ושישה שבועות. האלבום קצר שבחים מצד מבקרי מוזיקה נחשבים ואף היה מועמד לשישה פרסי גראמי, אך לא זכה באף אחת מן הקטגוריות בהן היה מועמד.
זמן לא רב לאחר צאתו לאור של Daydream יצאה קארי לסיבוב ההופעות העולמי הראשון בקריירה שלה, שכלל מופעים ברחבי ארצות הברית, אירופה ואסיה.
Daydream הפך לאחד מאלבומי המוזיקה המצליחים בכל הזמנים, עם מכירות של למעלה מעשרים ושניים מיליון עותקים ברחבי העולם, והוא האלבום המצליח ביותר של קארי בארצות הברית, עד היום.
מריה קארי, 1998שנת 1997 היוותה נקודת מפנה אישית ומקצועית בחייה של מריה. בדצמבר 1996 היא עזבה את אחוזתם שלה ושל מוטולה ועברה להתגורר בגפה. בזמן זה עבדה על אלבומה הבא, Butterfly, עם מפיקים כמו פי דידי ומיסי אליוט. האלבום יצר תהודה רבה כשיצא בספטמבר, גם בעקבות השינוי המוזיקלי שנקטה בו וגם בשל התדמית הפרובוקטיבית שיצרה לעצמה. שם האלבום נתפש בעיני רבים כמטאפורה על שחרורה של מריה מידיו ה"חונקות" של מוטולה ויציאתה לדרך עצמאית. להיטי האלבום כללו את Honey ו-My All. האחרון, אחת מהבלדות הידועות והאהובות ביותר שלה.
בזמן הפקת האלבום, החלה מריה לצאת עם כוכב הבייסבול הידוע, דרק ג'יטר. ג'יטר, שכמו מריה נולד לאב ממוצא אפריקאי ואם ממוצא אירי, לא הצליח להתמודד עם תשומת-הלב הרבה אליה זכתה הדיווה הצעירה מהתקשורת, והשניים נפרדו בידידות.
ב-1998 הקליטה מריה דואט עם וויטני יוסטון, When You Believe, לסרט האנימציה הראשון של דרימוורקס, נסיך מצרים. שיתוף הפעולה המדובר בין השתיים הפריך כל שמועה שהייתה בעבר כי הן יריבות. השיר זיכה את כותביו בפרס האוסקר היוקרתי בקטגורית "השיר הטוב ביותר". יוסטון וקארי נשארו חברות טובות עד היום. באותה שנה סיכמה מריה את 8 השנים הראשונות והמצליחות בקריירה שלה באוסף שנקרא Number 1's. היא איגדה בו את 13 שיריה אשר הגיעו למקום הראשון בארצות הברית.
ב-1999, כשהיא כבר במערכת יחסים עם הזמר הלטיני לואיס מיגל, הוציאה מריה את אלבומה Rainbow. האלבום שילב מגוון רחב של סגנונות ושיתופי פעולה עם אמני ראפ והנפיק את הלהיט הבולט מתוכו Heartbreaker. חילוקי דעות חוזרים ונשנים וחוסר שיתוף פעולה מצד חברת קולומביה, שכבר לא ראתה בקארי עדיפות עליונה, הביאו ל"חיסול" מוקדם של האלבום. למרות זאת, דואט בין קארי לבין להקת הבנים האירית ווסטלייף, צורף למהדורה מאוחרת של האלבום והגיע למקום הראשון בבריטניה. בדצמבר זכתה קארי בפרס "זמרת העשור" של מגזין ה"בילבורד" ובפרס מיוחד על הישגיה בטקס "פרסי המוזיקה האמריקאית".
ב-2001, לאחר שסיימה את חוזה ההקלטות שלה בחברה קולומביה, חתמה מריה על חוזה חסר-תקדים עם חברת וירג'ין המסתכם ב-80 מיליון דולר לחמישה אלבומים. האלבום הראשון במסגרתו היה Glitter אשר שירת גם כפס-הקול לסרטה הראשון, הנושא את אותו שם. עוד לפני צאת האלבום, חוותה קארי התמוטטות עצבים נפשית ופיזית ואושפזה, דבר שגרר שמועות על נסיונות התאבדות. יש שטענו כי המשבר נבע בעיקר מפרידתה ממיגל. העובדה שהסינגל הראשון מהאלבום, Loverboy, הגיע למקומות נמוכים במצעדים לא עזרה אף היא. כשהגיע הסרט לאקרנים, הוא זכה לביקורות חריפות וקארי בעצמה הפכה להיות שק החבטות של התקשורת, שהתמודדה באותם ימים בעיקר עם אסון התאומים. הסרט ירד מהאקרנים לאחר מספר שבועות קטן ופס-הקול ששימש גם כאלבום הגיע למקום ה-7 בבילבורד, המיקום הנמוך ביותר לקארי במצעד.
בינואר 2002, 9 חודשים בלבד לאחר חתימת החוזה, שיחררה אותה חברת וירג'ין מהחוזה היוקרתי, תמורת סכום פיצוי בסך של 28 מיליון דולר. במאי היא חתמה על חוזה, צנוע בהרבה, עם חברת איילנד דף-ג'אם אשר בבעלות יוניברסל. האלבום הראשון שהקליטה במסגרת הלייבל החדש היה Charmbracelet. למרות שיפור בתדמית הציבורית, הרדיו כבר לא תמך בה והפרויקט זכה להצלחה בינונית עם מכירות של 5 מיליון עותקים מתוכם מיליון בארצות הברית שם הגיע האלבום למקום ה-3 במצעד הבילבורד. שיתוף הפעולה המצליח שלה ב-2003 עם הראפר באסטה ריימס בשיר I Know What You Want החזיר אותה למצעדים.
בשנתיים הבאות שמרה קארי על שקט תקשורתי והתמקדה בעיקר בכתיבת שירים. לטענתה, כבר לא חיפשה אחר הצלחה מסחרית והשמעות ברדיו. על אלבומה החדש עבדה עם מפיקים כגון ג'רמיין דופרי, נלי והנפטונס. עם צאתו, זכה האלבום, The Emancipation Of Mimi, להצלחה מסחררת. We Belong Together, הסינגל השני מתוכו בילה 14 שבועות בראש המצעדים. בטקס הגראמי היא קטפה 3 פרסים בקטגורית האר אנד בי. האלבום נמכר ב-10 מיליון עותקים וקארי ליוותה אותו במסע סיבוב הופעות עולמי שנמשך כל הקיץ, וגרף כ-30 מיליון דולר. הצלחת האלבום לוותה ביציאת גרסא מיוחדת עבורו בשם "Ultra Platinum", שכוללת שירים נוספים אשר הקליטה. ב-2006 דירג המגזין האמריקני פורבס את קארי כאישה השישית העשירה ביותר בתעשיית הבידור, כשהוא מעריך את הונה בכ-225 מיליון דולר.
בשנת 2007 החלה לעבוד על אלבומה האחד עשר, שנקרא E=MC² אשר השתחרר בחודש אפריל 2008. הסינגל הראשון מתוכו, Touch My Body שהפך ללהיט ה- 18 של קארי הנכנס למקום הראשון במצעד האמריקאי, ובכך עקפה את אלביס במספר מקומות ראשונים. בתקופה לפני יציאת האלבום, קארי החלה לקדם את חלק משירי האלבום כמו Migrate ואת הבלדה Bye Bye שיצאה כסינגל השני מתוך האלבום.
בחודש יציאת האלבום, קארי הרבתה להתארח בתוכניות אירוח ומופעים במטרה לקדם את האלבום. הדגש היה על תוכנית הכשרונות אמריקן איידול בה הוקדש לה ולשיריה ספיישל בן יומיים, בו המתמודדים חידשו את שיריה הבולטים ובנוסף קארי הופיעה עם הבלדה Bye Bye ושימשה כיועצת למתמודדים. האלבום נכנס ל-#1 בארצות הברית, האלבום השישי שלה שהגיע להישג הזה, ול-#3 בבריטניה. עד היום מכר האלבום כ-2.5 מיליון עותקים.
בסוף חודש אפריל קארי התחתנה בחשאי עם הראפר והשחקן ניק קאנון, שאותו הכירה על סט צילומי הקליפ לבלדה Bye Bye, ובכך במקום קליפ בעל נושא עלילתי כלשהו, הוא הפך להיות כמתעד את רגעי ההיכרות של קארי עם קאנון וההוקרה שלה לזכרם של האנשים היקרים לה, אשר נפטרו. קליפ נוסף אשר קשור לבעלה, הוא קליפ הסינגל הרביעי והאחרון מהאלבום, I Stay In Love, שאותו קאנון ביים.
במהלך תקופה זו, קארי הרבתה לעבוד על מספר פרויקטים קולנועיים בכיכובה, על מנת לשקם את הקריירה הקולנועית שלה, שספגה ביקורות שליליות בעקבות Glitter מ- 2001. "יריית הפתיחה" הייתה השתתפותה בסרט "אל תתעסקו עם הזוהן" בתפקיד עצמה. על הופעתה היא זכתה לביקורות חיוביות מצד מבקרי הקולנוע.
בטקס ההשבעה של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, אשר נערך ב- 20 בינואר 2009, קארי הופיעה לכבודו עם שירה המוכר Hero; וכן, הופעה נוספת שביצעה קארי, שזכתה לחשיפה ציבורית נרחבת, היא עם השיר I'll Be There, בטקס האשכבה של הזמר המנוח מייקל ג'קסון ב- 7 ביולי 2009.
שני הסרטים הבאים בכיכובה של קארי השתחררו במהלך שנת 2009, ונעשו בעבודה עם הבמאי המוערך לי דניאלס. הסרט הראשון, שאליו הצטלמה במהלך שנת 2008, הוא "טנסי", בו גילמה את התפקיד הראשי - זמרת קאנטרי בשם קריסטל. הסרט השני ורחב ההיקף וההשקעה, הוא "פרשס", המבוסס על הספר Push מאת הסופרת ספייר. על תפקיד זה, קארי זכתה לביקורות חיוביות מצד כל מבקריה, אשר הופתעו מהדמות הקודרת וחסרת האלגנטיות שאותה היא גילמה - עובדת סוציאלית, אשר מטפלת בנערה פרשס. רבות מהביקורות התייחסו להפתעה בעיצוב האומנותי של הדמות והאופן שבו קארי התחברה אליה, במיוחד לאור העובדה שהיא שונה מהחזות של קארי במציאות. בזכות התפקיד בסרט, קארי זכתה לפרסים רבים בפסטיבלי סרטים שונים ברחבי העולם.
לשני הסרטים קארי הקליטה את שירי הנושא - ל"טנסי" את Right To Dream, בלדת קאנטרי עם אלמנטים של מוזיקה שחורה ול"פרשס" את 100%, שיר רית'ם אנד בלוז. שני השירים עסקו באמונה עצמית, התדמה ומאבקים.
במקביל לעבודה הקולנועית, קארי שיחררה את אלבום הקונספט Memoirs of an Imperfect Angel, עליו עבדה בעיקר עם צמד הכותבים והמפיקים טריקי סטיוארט ודה דרים. זהו אלבום אישי יותר מקודמיו, והוא זכה להיכנס למקום ה- 3 במצעד האלבומים. ביוני 2009 שוחרר הסינגל הראשון מתוכו, רצועת המיד-טמפו Obsessed שנכתבה על פי השמועות, על הראפר אמינם, ואחריו שוחרר השיר I Want To Know What Love Is - קאבר ללהיט המפורסם של להקת פורינר. הקאבר והסינגל הבא מתוך האלבום, לא זכו להצלחה רבה ולכן קארי עברה לעבוד על הפרויקט המוזיקלי הבא שלה - האלבום Angel Advocate, שהוא אלבום רימיקסים ל- Memoirs, בו קארי מארחת אמנים אורחים בכל רצועה וכמו כן הפיקה מחדש את כל הרצועות. במקביל, פצחה בסיבוב הופעות הנושא את אותו שם.