גליה אלבין (נולדה ב-30 ביוני 1949) היא מוציאה לאור, אשת עסקים, סופרת, שחקנית ומנחת טלוויזיה ישראלית.
אלבין גדלה בחיפה למשפחה ממוצא יהודי אוסטרי. הוריה הם וולטר ופנינה ניומן.
בין השנים 1977 - 1979, הייתה שותפה בניהול מחלקת הנוער והספורט של עיריית ראשון לציון. משעזבה את האחרונה, כיהנה במשך כתשע שנים, עד לשנת 1988, בתור שותפה בניהול "עיר הנוער" של עיריית תל אביב.
בסוף שנות השבעים הצטרפה אלבין למפלגה הליברלית בה הכירה את בעלה מיקי אלבין אשר היה פעיל במפלגה. במחצית השניה של שנות השמונים הצטרפה אלבין למועצות המנהלים של חברות בתחומי בנייה, תעשייה, טכנולוגיה ותקשורת.
בשנת 1985, קרתה טרגדיה במשפחתה של אלבין - בעת שבעלה נחקר במשטרת יפו בחשד לגניבה, הוא נהרג באופן מסתורי - הוא נפל אל מותו מן הקומה השלישית של הבניין של היחידה הארצית לחקירות הונאה.
בשלהי שנות השמונים, החלה אלבין להוציא לאור את הגרסה העברית של הירחון "פנטהאוז" אשר אוחד בהמשך עם הירחון הישראלי "מוניטין" לאחר שאלבין רכשה גם אותו. הירחון המחודש נשא את השם "מוניטין-פנטהאוז". המגזין לא הצליח לשרוד תקופה ארוכה ונסגר בשנת 1993 ואלבין מצאה את מקומה מחדש בתור מנכ"לית של כור מולטימדיה בע"מ, בה כיהנה במשך שלוש שנים רצופות.
בבחירות לכנסת החמש עשרה שהתקיימו בשנת 1999 הוצבה במקום ה-4 ברשימתה של פנינה רוזנבלום לכנסת, שזכתה ל-44,953 קולות אך לא עברה את אחוז החסימה.
בתחום האמנותי, השלימה אלבין את כתיבת ספרה "האהבה מנצחת" אשר עוסק בהתמודדות של אישה עם מות בעלה, אשר ראה אור בשנת 1998. לאחריו הוציאה, בשנת 2000, את ספרה השני, "האושר מנצח", אשר עוסק בהתמודדות של אישה עם חרדת גיל החמישים, עם החברה ועם חייה. באותה השנה גם הצטרפה אלבין לתחום העשייה הקולנועית כאשר הפיקה את הסרט "להתחיל מחדש" אשר נעשה על בסיס תסריט אותו כתבה גלילה רון־פדר-עמית אשר התבסס על ספרה של אלבין "האושר מנצח". אלבין שיחקה בסרט בתפקיד הראשי לצד ניר לוי ושמיל בן ארי.
באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 למדה משחק בניו יורק ולאחר מכן, בשנת 2006, השתתפה בתוכנית המציאות "דה שואו", והנחתה את התוכנית "המועדון" בערוץ חינוכית 23 העוסקת בנושאים המעניינים את בני החמישים פלוס.
בשנת 2007 שיחקה בסרט הקולנוע הישראלי "ריקוד מסוכן" בבימויו של מנחם גולן והתארחה בתוכנית הראיונות "אישי עם גיל ריבה".
החל משנת 2008 כותבת אלבין בלוג באתר תפוז.
ב-2008 התמודדה אלבין בפריימריז של מפלגת קדימה בבחירות לכנסת ה-18 והוצבה במקום ה-42 ברשימה לכנסת.
אלבין הנה המנכ"ל והבעלים של חברת אלמדיה. כמו כן אלבין חברה בדירקטוריונים של חברות מובילות ובמועצות ציבוריות של ארגונים וולונטריים שונים בתחומי הרווחה והאמנות בישראל.
אלבין מכהנת, בין היתר, כיו"ר ידידי עמותת ל.א. לאלימות נגד נשים, כיו"ר "ידידי הסינמטק", כנשיאת המועצה לשלום הילד, כחברת הנהלת שדולת הנשים בישראל וחברת הנהלת "מחשב לכל ילד", ותומכת בארגוני חברה אזרחית נוספים כדוגמת האגודה לזכויות האזרח. בנוסף, היא נמנית עם צוות ההנהלה של המכון למנהיגות העתיד.
אלבין בוגרת סמינר הקיבוצים ברמת אביב בתחום ההוראה, בעלת תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה, בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וכן בוגרת קורס למנהל מתקדם באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית.
אלבין נישאה לראשונה ליאיר לנגר. לזוג ילדה משותפת אחת. לאחר מכן נישאה למיכאל (מיקי) אלבין. לזוג שני ילדים משותפים (בן ובת). לאחר מותו נישאה בשלישית ליעקב שביט, ממנו התגרשה מאוחר יותר. לזוג ילד משותף אחד.
אלבין מתגוררת כיום בהרצליה.