מייק טייסון

מייק טייסון (באנגלית: Mike Tyson) (נולד ב-30 ביוני 1966) הוא מתאגרף אמריקאי לשעבר, שהיה אלוף העולם במשקל כבד. טייסון הוא אחד המתאגרפים המצליחים והשנויים במחלוקת ביותר בהיסטוריה.

טייסון נולד וגדל בברוקלין, ניו יורק בשכונות העוני השחורות של ארצות הברית. טייסון נולד בשם מייקל ג'רארד קירפטריק ללורנה וג´ימי. אביו נטש אותו כשהיה תינוק, ולכן לאחר מכן שינה מייקל את שם משפחתו לשם משפחתה של אמו לפני הנישואים, טייסון. כ"ילד רחוב" אהב טייסון להסתובב ברחובות ניו יורק המסוכנים. טייסון הצעיר אהב במיוחד בעלי חיים, ובעיקר בעלי כנף. האירוע הראשון שהעיד על עתידו כמתאגרף התרחש כשפרחח בן 15 ערף את ראשה של אחת מהיונים שלו, בתגובה, טייסון בן התשע כמעט ערף את ראשו של חבר הכנופיה. הדבר היחידי שהיה לטייסון בילדותו הם היונים. לטייסון היה מבנה בית קטן ושם יונים שהאכיל וגידל. כל כמה ימים היה מעיף לאוויר החופשי כמה יונים ואפילו מספר שהן היו חוזרות. מאז אותו מקרה, כולם בשכונה קראו לו "מייק טייסון", והילד הקטן, מוקסם מהכוח הרב שנוצר בגופו, החל בשרשרת מעשי ביזה, תקיפה ופריצה. בשל כך בגיל צעיר טייסון נלקח לפנימייה בניו יורק. באותה הפנימייה התיידד עם מדריך בשם ג'ימי סטיוארט שהיה מתאגרף מקצועני. סטיוארט לימד את טייסון אגרוף. ובגיל 14 לקח סטיוארט את טייסון למאמן הטוב ביותר בכל הזמנים - קאז דימאטו. לאחר כמה חודשים של אימונים קשים, הכריז בגאווה דימאטו שהילד הולך להיות אלוף העולם.

תחילה, טייסון יצא לקרבות אימון נגד ווינסטון בנט והנרי טילמן. לאחר כמה שנים של אימונים וקרבות, הכול נראה מושלם, קאז דימאטו המאמן המבוגר שהיה כבר בן 77 התלהב יותר ויותר מהילד ונתן לו את כל הקרדיט. במרחק נגיעה מהתואר ועוד כמה קרבות אחדים כדי שטייסון יקטוף את התואר הגדול ביותר, מת דימאטו מדלקת ריאות. טייסון לקח קשה את מוות "אביו השני" ומאמנו ונשבע שיקח את התואר אך ורק למענו. ואחרי פחות משנה לקח טייסון את התואר והפך למתאגרף הצעיר ביותר שלקח את תואר ה-WBC (בגיל 20) לפני התואר היה צריך לעבור טייסון סדרה של קרבות קשים נגד מיץ´ גרין וג´יימס טיליס שאותם ניצח אך לא בנוק אאוט.

כל מי שמכיר את השם "טייסון", ישר עולה לו בראש המילה "פחד" מייק טייסון - המתאגרף האכזרי ביותר בכל היסטוריית האיגרוף, לא רק בזירה. את השערוריות של טייסון אי אפשר לספור, אבל כולם יודעים שבתוך האדם 'הרע' והאכזרי תמיד נמצא מייק הקטן.

מייק טייסון בן 18 וחצי (1985), מייק האנונימי מתחיל בקרבות. בתחילת הקריירה, טייסון היה מתאגרף למופת. צעיר, כשרוני, מהיר, חד והכי חשוב: טוב! הוא ניצח את יריביו בקלות. לאחר 16 קרבות שבכולם ניצח טייסון בנוק אאוט הגיע טייסון מול ג'יימס טיליס. טיליס היה פייבוריט ברור, אבל רק בגלל העובדה שאת טייסון לא הכירו. בסיבוב השני, אחרי שטייסון חמק כ"כ הרבה מטיליס וכלל לא נפגע, הוציא טייסון מכה, לא ממש חזקה ולא ממש מדויקת אל הפנים של טיליס. נחשו מה? ספירת חובה לג'יימס טיליס. התסכול היה על פניו של טיליס המאוכזב ובכל ירידה לסיבוב הוא התגרה בטייסון הצעיר. בסיבוב החמישי, עם צלצול הפעמון היכה טייסון ממש בטעות בטיליס. לטיליס המעוצבן היה תירוץ מצוין כדי להמשיך לחבוט בטייסון שלא נשאר חייב והשניים נרגעו בעזרת השופט. פעם ראשונה אנשים ראו שטייסון - המתאגרף ה'שקט' והצעיר מסתבך באיזשהי תקרית. זהו המקרה הראשון שטייסון "הסתבך" בו אי פעם. אחרי הזכייה בתואר הגדול של ה-WBC המשיך טייסון להפגין יכולת טובה בזירה וניצח קרבות בנוק אאוטים מדהימים.
בשנת 1992, טייסון היה חשוד בביצוע אונס בטקס מלכת היופי השחורה של ארצות הברית. "בגלל עדות שקר" (כך טוען טייסון) נכנס לכלא ל-3 שנים (מ-1992 עד 1995).
השמועות אמרו שרק אחרי שהשתחרר טייסון מהכלא הודתה אמה של ה'נאנסת' כי טייסון לא אנס אותה. אנשים מצד הנאנסת אמרו גם הם כי היא המציאה את הסיפור.
לבסוף טייסון שוחרר בערבות, וככל שעבר הזמן אנשים התחילו להבין כי 'פרשת האונס של טייסון' - לא הייתה ולא נבראה.
לאחר שהשתחרר טייסון מהכלא קיים קרבות נגד יריבים קלים ואז הגיע לקרב על התואר, אותו תואר שלקח ב-1986. כמעט 10 שנים חלפו מאז וטייסון מתמודד מול פרנק ברונו על התואר. טייסון מנצח בסיבוב ה-3 ושוב זוכה בתואר.
אחרי הזכייה, הציג טייסון את עצמו כ'מוסלמי החדש'. בתקופתו בכלא התקרב טייסון אל הדת המוסלמית, התאסלם ושינה את שמו למאליק עבדול עזיז.
בשנת 1997, שנה לאחר ההפסד מול הוליפלד בסיבוב ה-11 הגיע טייסון כדי לנסות שוב מול המתאגרף איוונדר הוליפלד. במהלך הקרב, בסיבוב השלישי, נשך טייסון פעמיים את אוזנו של הוליפלד, בפעם השנייה אף ירק אותה לרצפה. בנוסף הוא גם דחף את הוליפלד והקרב נעצר. כתוצאה מכך, טייסון נקנס ב-3 מיליון דולר והושעה לשנה מהאיגרוף.
אחרי אותו מקרה, ובשנה שטייסון לא התקרב לזירה, התקרב טייסון יותר ויותר לדת האיסלם. קעקועים נוספים נוספו לגופו. לאחר מכן, טייסון חזר לזירה שוב.
בשנת 1999 התמודד טייסון מול בוט'ה. בסיבוב סיבוב כלשהו תפס בוט'ה את טייסון ולא עזב לו את היד גם אחרי צלצול הפעמון. טייסון החזיר לו במכות לראש ובוטה, גם הוא לא נשאר חייב והשניים התקוטטו. וכל זה אחרי צלצול הפעמון לסיום הסיבוב. השניים לא נרגעו עד שעשרות אנשים הפרידו ביניהם.
באותו הקרב, מכה אחת מצד טייסון ללב של בוט'ה גמרה את הסיפור. טייסון ניצח בנוק אאוט בסיבוב ה-5. באותה שנה התמודד טייסון מול אורלין נוריס. סיום הסיבוב הראשון וטייסון חובט בנוריס כמה שניות אחרי הצילצול. נוריס, נופל על הרצפה וקם כשהוא טוען שברכו נפגעה. טייסון ניסה לשכנע את נוריס לקום ולהתמודד מולו אבל נוריס פתאום "לא חש בטוב" והקרב בוטל כבר אחרי סיבוב אחד.
באותה שנה ריצה טייסון שלושה וחצי חודשי מאסר בפועל בשנת 1999 לאחר שהורשע בתקיפת שני רוכבי אופנועים.
בשנת 2000 טייסון התמודד מול לאו סברייס האמריקאי הענק. טייסון הפיל תוך כמה שניות את סברייס ב-Hook נפלא.
ספירת חובה לסברייס וטייסון הרגיש שהקרב בכיס שלו. הוא התחיל להסתער במכות (חוקיות) לגופו ופניו של סברייס. וסברייס המסכן לא ידע מה לעשות וחיפש לחבק את טייסון כדי שהשופט יעצור לכמה שניות את הקרב.
בסופו של דבר, הצליח סברייס לחבק את טייסון, אבל טייסון לא נרגע והמשיך להכות בסברייס בכל הכוח. השופט ניסה להפריד, וממש בלי כוונה טייסון חבט בשופט והשופט נפל לרצפה. המכה לשופט הייתה בלי כוונה אך נראתה מאוד גרוע. אחר כך טייסון התנצל. ובסופו של דבר, אחרי הפסקת הקרב והרגעת השניים. השופט קבע משום מה ניצחון לטייסון. בתחילת שנות ה-2000 טייסון התחיל עם האיומים והקללות.
כששמע שלנוקס לואיס רוצה להתמודד איתו אמר טייסון: "אני האלוף האכזרי וחסר המעצורים ביותר אי פעם. אף אחד לא יכול לעמוד מולי. אני רוצה את הלב שלך! אני רוצה לאכול את הילדים שלך!" ולאחר מכן השליך טייסון אבן קריסטל לראשו של אחד העיתונאים במלון בקובה ופצע אותו בראשו.
בשנת 2002 לפני הקרב מול לואיס, כשעלו לשידור בתוכנית אירוח וספורט, הגיע טייסון אל לואיס והלך איתו מכות לעיני מיליוני צופים. טייסון התנפל על לואיס שלא יכל לעשות כלום ואנשים רבים הצליחו בסופו של דבר להוציא את טייסון מכל הבלאגן. אך הוא לא נרגע. שרשרת קללות 'עסיסיות' מצד טייסון אל לואיס הרסה לכולם את הערב.
בין הדברים האלו טייסון גם זרק אבן על צלם באמצע ריצה. בנוסף, טייסון רקד על מכונית של אזרח בארצות הברית ‏‏^[1] וגם התקוטט עם אנשים וגרם לשלושתם להגיע לבית חולים.
באוגוסט 2003 לאחר שנים רבות של מאבקים כספיים, טייסון הכריז לבסוף על פשיטת רגל.
ב11 ביוני 2005 פרש טייסון מעולם האגרוף.