רודברג נולדה במושב רמת צבי, למדה בכפר הנוער "ניר העמק" שליד עפולה.

הופעתה הציבורית הראשונה הייתה בשנת 2001, בגיל 15. אז השתתפה בפרסומת למשקה "צ'רי קוקה קולה" של חברת קוקה קולה. עיקר פרסומה היה בתפקיד שירלי בטלנובלה אהבה מעבר לפינה (ששודרה בערוץ 2) אותו גילמה במשך שלוש עונות. היא שיחקה בתפקיד ראשי בסרט "אבא שחור לבן", ובשנת 2004 השתתפה בפסטיגל. רודברג דיגמנה בעבר לחברות הלבשה רבות (כגון "פוקס") והשתתפה בפרסומות.

באפריל 2005 התגייסה לחיל החינוך ושובצה בתיאטרון צה"ל.

בשנים 2006 - 2007 שיחקה בעונה הרביעית של טלנובלה "השיר שלנו" כבתו של הרמטכ"ל, הנאלצת להסתדר עם חברתו החדשה.

ביולי 2006 דיבבה בסרט כיפה אדומה: הסיפור האמיתי. מ-2004-2006 היא דיגמנה את מותג הספורט "סקצ'רס". השתתפה (כדמות הראשית) בטלנובלה סלולרית הנסיכה, שהייתה הטלנובלה הסלולרית הראשונה בישראל.

מגדולי הכדורגלנים בישראל. כיום מאמן כדורגל.
מלמיליאן נולד בשנת 1957 בשכונת ממילא שבירושלים. בגיל צעיר הצטרף לקבוצת הנוער של בית"ר ירושלים וסומן כשחקן מבטיח. תפקידו על המגרש היה קשר התקפי. בגיל 16 ערך את הופעתו הראשונה בקבוצת הבוגרים, בדרבי נגד היריבה העירונית הפועל ירושלים. כבר בהופעת בכורה זו כבש שער מבעיטת קרן. לכל אורך הקריירה שיחק בחולצה מספר 8, והוא הצטיין בבעיטות חופשיות ובהרמות קרנות.

את פריצת הדרך עשה בעונת 1976, אז הוביל את הקבוצה לסיום במקום השני בליגה ולזכייה ראשונה בגביע המדינה בכדורגל. בגמר הגביע החטיא פנדל, אך חיפה על כך בשער שהבקיע בדקות הסיום מבעיטה סמוך לדגל הקרן, בדומה לשער הבכורה שהבקיע שנתיים קודם לכן. בתום העונה נבחר לשחקן העונה וזומן לנבחרת ישראל, בטרם מלאו לו 18 שנים. בכך היה לשחקן הצעיר ביותר שהופיע בנבחרת, עד שבן סהר, שחקנה של צ'לסי האנגלית, שבר את שיאו בפברואר 2007.

בשנים הבאות הצעיד מלמיליאן את בית"ר לזכייה בארבעה גביעים בתוך עשור. בשנות השבעים היווה את הצלע המרכזית במשולש הקישור הבית"רי שכונה "שוקולד-מנטה-מסטיק", יחד עם דני נוימן וויקטור לוי. ב-1979 דחה הצעה להצטרף לקבוצת הצמרת הצרפתית פריז סן ז'רמן, בהעדיפו להמשיך לשחק בבית"ר ירושלים.

ב-1986 זכה בתואר "מלך השערים" של הליגה עם 14 שערים ב-30 משחקים. בעונה שלאחר מכן (86/87) הצעיד את בית"ר, יחד עם החלוץ אלי אוחנה, לאליפות הראשונה בתולדותיה. בסיומה של עונת 1988/89, בה זכה בגביע החמישי והאחרון שלו, עבר לשחק במכבי תל אביב. עם קבוצה זו זכה באליפות שנייה אישית (1992), עליה הוסיף זכייה נוספת בתואר 'מלך השערים' (1990), הפעם עם 16 כיבושים. עד לפרישתו מהמשחק בגיל 36, שיחק גם בהפועל באר שבע ובהפועל כפ"ס.

בסך הכול שיחק מלמיליאן 466 משחקים בליגה הלאומית, הליגה הבכירה בישראל בזמנו, בהם הבקיע 159 שערים. הוא מדורג במקום השביעי בטבלת מבקיעי הליגה לתולדותיה . כאמור, פעמיים זכה בתואר "מלך השערים" הכללי. את קבוצתו בית"ר הוביל בהבקעת שערים בתשע עונות . הישגים אלה כולם יוצאי דופן עבור שחקן קישור.

מלמיליאן זכה להערצה רבה בקרב אוהדי בית"ר ירושלים, שראו בו את סמלם. ביטוי עממי להערצה זו נשמע בפיהם של סוחרי שוק מחנה יהודה בירושלים, המשבחים את סחורתם באומרם: "כל תפוח מלמיליאן".

מלמיליאן פרסם אוטוביוגרפיה בשם "הנער מממילא", שבה הוא מספר על עלייתו משכונת העוני הירושלמית להישגים בינלאומיים בכדורגל.

לאחר פרישתו פנה מלמיליאן לעסוק באימון. הוא ידוע כמאמן המטיל משמעת קפדנית בקבוצותיו. שלוש פעמים העלה קבוצות מליגת המשנה לליגת העל: את הפועל ירושלים, מכבי נתניה והכח עמידר רמת גן. לאחר העלייה העדיפה נתניה על פניו את מוטי איווניר, אולם זה האחרון פוטר באמצע העונה, כשנתניה הייתה בסכנת ירידה. מלמיליאן חזר לקבוצה, ל-11 המחזורים האחרונים של עונת 1999-2000 והצליח להשאיר אותה בליגת העל.

בתחילת עונת 2006/07 הגיע מלמיליאן לאצטדיון טדי כמאמן, כ-16 שנים לאחר שעזב את בית"ר. בהזדמנות זו קיבל מבית"ר גביע הוקרה על תרומתו רבת השנים.

בתחילת 2008 פוטר מאימון הפועל פתח תקווה בליגה הלאומית עקב שורת הפסדים, למרות שהקבוצה רצה בצמרת, זכתה בגביע הטוטו והתמודדה על העלייה. במקומו מונה שחקן העבר של הקבוצה אלי מחפוד.

מלמיליאן היה נשוי ויש לו בת אחת.

וקסמן נולדה בטורונטו שבקנדה ובגיל שבע עלתה לישראל. בנעוריה שרה עם עמיתה בלהקת "היפוכונדריה" כחימום להופעות להקת נושאי המגבעת, אך נטשה את התחום במהרה. בתחילת שנות התשעים התפרסמה בעיקר כדמות בטורי הרכילות וכדוגמנית לעת מצוא.

בעקבות הופעה עם "איפה הילד?" במועדון הרוקסן בתל אביב הוחתמה איגי וקסמן בחברת התקליטים הד ארצי ובשנת 1995 הוציאה את התקליט "אדום", אותו הפיק מוזיקלית ועיבד חמי רודנר, לו גם נישאה. וקסמן כתבה את המילים לשירים, ואילו את הלחנים סיפקו רודנר, שרון הולצמן ורם אוריון. בשנת 1997 הוציאה וקסמן את אלבומה השני, "לא מחכה יותר לדוור", שהופק שוב על–ידי חמי רודנר. לשני האלבומים הופקו מספר קליפים, והם נמכרו בכחמישה עשר אלף עותקים כל אחד.

אחרי הוצאת האלבום השני התגרשה וקסמן מרודנר. בשנת 2000 הוציאה תקליט שלישי בשם "בעדינות", שהופק מוזיקלית על–ידי טל שגב, אך עדיין במעורבות כלשהי של רודנר. בשנת 2006, שש שנים אחרי כן, הוציאה וקסמן את התקליט "מסתובבים" בו כתבה כמה מן הלחנים.

איה כורם (נולדה ב-7 בינואר 1980) היא זמרת, מלחינה ופזמונאית ישראלית.

כורם נולדה בנצרת עילית. בתום לימודיה בבית הספר "יגאל אלון" בנצרת עילית שירתה בצה"ל כמדריכת שריון, ולאחר מכן עברה ללמוד ב"רימון". כיום היא מתגוררת ברמת השרון.

בטרם התפרסמה כזמרת, כתבה והלחינה כורם שירים לסדרות טלוויזיה ולזמרים אחרים, ביניהם מירי מסיקה, לה כתבה את "אתה אף פעם" לאלבומה הראשון.

בשנת 2006 הוציאה כורם את אלבומה הראשון, "איה כורם", בהפקתו של אורי זך. מהאלבום יצאו לרדיו הסינגלים "קיץ", "שיר אהבה פשוט", "קליפה", "יונתן שפירא", "בסוף הלילה", "אתה זורם אצלי בדם" ו"השיר של איתי". השירים, שאת כולם כתבה והלחינה כורם פרט לאחרון, זכו להשמעות רבות, ולכמה מתוכם צולמו וידאו קליפים. האלבום זכה להצלחה רבה והגיע למעמד אלבום זהב. במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' ושל גלגלצ זכתה כורם במקום השני בקטגוריית זמרת השנה.

במאי 2006 פתחה כורם בסיבוב הופעות עם שירי האלבום.

בשנת 2007 יצא אלבומה השני של מירי מסיקה, "שלום לאמונות" שהכיל את השיר "תמונה" שכתבה כורם. באותה שנה הוציאה הילה זיתון את הסינגל "רק להיות איתו" שכתבה והלחינה כורם.

ב-28 בפברואר 2008 הוציאה כורם את אלבומה השני, "שפה זרה". הסינגל הראשון מתוכו, "הסוף של הסיפור" שכתבה יחד עם אריק ברמן, יצא בדצמבר 2007. אחריו יצאו הסינגלים "אל תאמיני", שנכתב בהשראת השיר Stars של ג'ניס איאן, "אוטוביוגרפיה" ו"עכשיו כזאת" שכתבה כורם והלחין עילי בוטנר. האלבום כולל גם שיר שכתבה כורם בשם "זהב שחור", כגרסה נשית לשירו של אברהם חלפי "עטור מצחך". את השיר הלחין יוני רכטר, שהלחין גם את "עטור מצחך". האלבום זכה לביקורות בינוניות ונכשל מסחרית .

בשנת 2008 הקליטה כורם גרסת כיסוי לשירם של כרמלה גרוס ואגנר "ערב ב' כסלו" עבור הפרויקט "עבודה עברית".

בדצמבר 2008 יצא לרדיו הסינגל "האישה עם השקית".

כיום (2008) היא עובדת כברמנית בפאב בתל אביב.

אייל ברקוביץ' (נולד ב-2 באפריל 1972), כדורגלן ישראלי. ברקוביץ' הוא קשר תוקף ו"פליימייקר" (Playmaker) ונחשב לאחד השחקנים הגדולים ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי.

ברקוביץ' שיחק 79 משחקים בנבחרת ישראל במדיה כבש 18 שערים ובעיקר בישל שערים רבים.

אייל נולד וגדל במושב רגבה, והחל את הקריירה במחלקת הנוער של מכבי חיפה. עונת 1990/91 הייתה עונתו הראשונה בקבוצה הבוגרת של מכבי חיפה ובה כבש 6 שערי ליגה. ברקוביץ' שיחק תחת הדרכתו של המאמן שלמה שרף, שבתחילה מעט לתת לו דקות משחק, אך ככל שהתקדמה העונה, העלה אותן בהדרגה. התנהגות זו של שרף גרמה למספר ריבים בינו לבין ברקוביץ' הצעיר, אך מאוחר יותר הודה הקשר לשרף על גישה זו, אחרי שהבין שהיא הייתה לטובתו. בסיום אותה עונה זכתה מכבי חיפה בדאבל (זכייה באליפות ובגביע המדינה), כאשר לברקוביץ' חלק חשוב ומשמעותי בזכייה.

עונתו הגדולה ביותר הייתה עונת 1993/94, באותה עונה זכתה מכבי חיפה באליפות המדינה ללא אף הפסד, תוך כיבוש 97 שערים, וגם הגיעה לשמינית גמר גביע המחזיקות, כאשר קבוצת פארמה האיטלקית ניצחה 1-0 בישראל, ומכבי חיפה ניצחה 1-0 באיטליה (אלון מזרחי), המשחק הסתיים בתוצאה 1-0 ובתום דו-קרב הפנדלים ניצחה פארמה. בסיום אותה עונה זכה ברקוביץ' בתואר "מלך הבישולים" ונבחר לכדורגלן העונה.

ברקוביץ' שיחק בקבוצה גם בעונת 1994/95, בה הקבוצה זכתה בגביע המדינה אך איבדה את האליפות למכבי תל אביב. עונת 1995/96 הייתה אכזבה למועדון, אף שחוזק בכוכבים כמו חיים רביבו. חיפה הפסידה את שני התארים למכבי ת"א והחלו הדיבורים על "עונה פיננסית" בה חיפה תמכור את רוב כוכביה שאכזבו, ותנסה לאזן את תקציבה הכלכלי. בסיום אותה עונה מכרה חיפה את חיים רביבו לקבוצה הספרדית סלטה ויגו. ברקוביץ' רצה גם הוא לצאת לאירופה אך עדיין לא קיבל הצעה. הוא נשאר לשחק במכבי חיפה גם בעונת 1996/97, ולאחר שני משחקים בודדים, הגיעה הצעה מסאות'המפטון האנגלית, אליה הושאל ברקוביץ'.

את עונת 1996/97 בסאות'המפטון פתח בניצחון מרהיב 6-3 על מנצ'סטר יונייטד, בו כבש ברקוביץ' צמד ובישל שלושה שערים (הוא גם זכה בתואר "איש המשחק" אף על פי שאגיל אוסטנסטאד הבקיע שלושער). במשאל האוהדים על השחקן המצטיין של הקבוצה נבחר ברקוביץ' במקום הראשון גם לפי חוות דעתו של הקפטן הוותיק מתיו לה תיסיה.

בשנת 1998, נבחר ברקוביץ' ברוב הקולות לכדורגלן היובל של חיפה.

בסיום אותה עונה נמכר לקבוצת וסטהאם מהפרמייר ליג ששילמה תמורתו 1.5 מיליון דולר למכבי חיפה. ברקוביץ' שיחק שם שנתיים בהצלחה מרובה, תוך כיבוש ובישול שערים רבים. יחד איתו שיחקו בין השאר ג'ון הרטסון, איאן רייט, פרנק למפארד וריו פרדיננד. ברקוביץ' היה אחד המצטיינים של הקבוצה ובעקבות יכולתו הגבוהה, ציפה לעבור למועדון גדול יותר.

לשיאו הגיע ברקוביץ' במשחק באצטדיון רמת גן בו הביסה נבחרת ישראל את נבחרת אוסטריה 5-0. ברקוביץ' כיכב, כבש צמד, בישל שער, וזכה לציון 10 בעיתוני הספורט, ציון שאף שחקן עוד לא זכה לקבל במדי הנבחרת.

בעקבות המשחק, ברקוביץ' היה סמוך ובטוח שמקומו בקבוצה גדולה יותר. במשך הקיץ הוא ניסה לעבור למועדון גדול באנגליה או בספרד, אך בסופו של דבר קיבל את הצעתו של מועדון הכדורגל הסקוטי גלאזגו סלטיק, אחד משני המועדונים הבכירים ביותר בסקוטלנד.

בעונת 1999/2000 שיחק בליגה הסקוטית, בקבוצת סלטיק, אחת משתי הקבוצות הבכירות בליגה הסקוטית. סכום הרכישה שלו שעמד על קרוב ל-7 מיליון פאונד, שהיה בזמנו הגבוה ביותר ששולם עבור שחקן בליגה הסקוטית מעולם. ברקוביץ' כבש כ־11 שערים בעונתו הראשונה, אך סלטיק הפסידה את האליפות ליריבתה העירונית השנואה גלאזגו ריינג'רס. על אף שברקוביץ' כבש צמד בדרבי, הוא הצליח להסתבך עם האוהדים ולגרום לכאוס נוראי בינו לבין אוהדי הקבוצה, כאשר הודה בראיון שהריינג'רס היו טובים יותר במהלך כל העונה ולכן מגיעה להם הזכייה באליפות.

בעונתו השנייה, הוחלף המנג'ר קני דלגליש במנג'ר הסקוטי מרטין אוניל. אוניל שיחק בסגנון הגנתי ועד מהרה ברקוביץ' החל למצוא את מקומו יותר על הספסל.

במהלך עונת 2000/01 עבר לקבוצת בלקבורן, מהליגה הראשונה באנגליה (ליגת המשנה), בסיום אותה עונה עלתה הקבוצה לפרמייר ליג ולמרות ההצלחה הרבה, ברקוביץ' בחר דווקא להישאר בליגה הראשונה עוד עונה וחתם בקבוצת מנצ'סטר סיטי, אותה אימן קווין קיגן, גם במנצ'סטר סיטי השידוך עם ברקוביץ' הסתיים בעלייה לפרמייר ליג, רק שהפעם הוא נשאר בקבוצה. במהלך עונותיו בסיטי הוא נחשב לאחד מהשחקנים המועילים ביותר בתולדות הקבוצה.[1]

באמצע העונה האחרונה, עונת 2003/04 בחר לעזוב את מנצ'סטר סיטי מכיוון שלא מצא את מקומו בהרכב הפותח. הוא חתם בקבוצת פורטסמות', שם הוא שיחק לצידם של איגביני יעקובו, טדי שרינגהאם ופיטר ברגר. אף שהביע רצונו לסיים את הקיירה בפורטסמות', עזב בראשית 2005 את הקבוצה, בעקבות מחסור בדקות משחק וחיכוך עם מילאן מנדריץ', שהגיע לתפקיד ניהולי מפנאתנייקוס, וחזר לישראל.

ברקוביץ' רצה לחזור למכבי חיפה, אך להפתעתו יעקב שחר סירב להחתימו. ברקוביץ' ראה זאת כעוול שעליו לא יוכל לסלוח לעולם. במרץ 2005 חתם במכבי תל אביב לעונת 2006-2005 לצד כוכבים כמו אבי נימני וג'ובאני רוסו כחלק מפרויקט "הגלאקטיקוס" השאפתני של לוני הרציקוביץ'. לאחר עונה מאכזבת (בה כבש רק 2 שערים) ומלאת עימותים במכבי תל אביב, ב-7 במאי 2006, בגיל 34, הודיע אייל ברקוביץ' על פרישה ממשחק פעיל.

בעונה שלאחר מכן מונה ברקוביץ' למנג'ר מכבי נתניה תחת חסותו של המליונר הגרמני-יהודי דניאל יאמר. ב-25 ביולי 2006, הגיע ויכוח בין יאמר לבין אייל ברקוביץ' לטונים רמים וכתוצאה מכך פוטר ברקוביץ' ממשרתו כמנג'ר מכבי נתניה. החל משנת 2007 משמש ברקוביץ' ביחד עם אופירה אסייג כמגיש תוכנית ספורט יומית ברדיו 99FM הנמצא בבעלותו של האוליגרך ארקדי גאידמק.

החל מ-2008 מנהל ברקוביץ' בית ספר לכדורגל לילדים ונוער בעיר נשר ליד חיפה. ברקוביץ' מרבה להראות נוכחות באימוני הנערים ולדבריו זוהי תרומתו לקהילה.

בעונת 2008/09 עבד ברקוביץ' כפרשן "המשחק המרכזי" של ליגת העל בכדורגל בערוץ 10 לצדו של השדר יורם ארבל.

במהלך הקריירה שלו, התעמת עם מאמניו ושחקנים רבים נוספים, מקבוצתו ומקבוצות יריבות.

בין התקריותיו המפורסמות זכורות תפיסת האשכים של איציק זוהר, במהלך משחק גביע בין מכבי חיפה למכבי תל אביב וכן אותה בעיטה מג'ון הרטסון במהלך אימון של קבוצת ווסטהאם. מזגו הסוער והגועש של ברקוביץ' הוא הגורם העיקרי למעברי הקבוצות הרבים שלו, מכיוון שעל כישורי המשחק שלו אין מחלוקת.

ברקוביץ' הוציא ספר אוטוביוגרפי בשם "הקוסם", שבו הוא בא חשבון עם שחקנים ומאמנים רבים. זכור לרבים העימות המתוקשר בינו לבין אלי אוחנה, עליו כתב ברקוביץ' בספר "עבד כי ימלוך".

בעקבות הכשלון של ריצ'רד נילסן להעפיל למונדיאל 2002, מונה אברהם גרנט למאמן הנבחרת והחליט להצעיר את הסגל. כתוצאה מהחלטה זו, גרנט לא הזמין את ברקוביץ' לסגל הנבחרת לקראת הקמפיין של מונדיאל 2006, ועל כך יצא קצפו של ברקוביץ' בתקשורת, ויחסיו של ברקוביץ' עם גרנט התערערו פי כמה.

ב-22 באוקטובר 2005 התראיין ברקוביץ' לתוכנית "פגוש את העיתונות" ותקף בה בחריפות את אברהם גרנט ואף מתח ביקורת על ניר קלינגר ובניית הסגל של מכבי ת"א. בין השאר הציע להתמנות למאמן נבחרת ישראל ולספסל את אבי נמני או ג'ובאני רוסו. באותו יום שיחקה מכבי ת"א מול הפועל פתח תקווה וברקוביץ' פתח על הספסל. כתוצאה מכך, הוא החרים את אימוני הקבוצה ושקל לעזוב אותה - תוך שמקורביו רומזים שלא יסכים להיות המסופסל היחידי, אך מאוחר יותר הוא התעשת והתנצל על דבריו בפני קלינגר. באותה עונה הורחק ברקוביץ' ל-6 משחקים בפועל ו-4 על תנאי, אחרי שקילל והשמיץ בחריפות את השופט מאיר לוי בעת משחק התיקו של קבוצתו.

ב-25 ביולי 2006, ויכוח בין יאמר לבין אייל ברקוביץ' עלה לטונים רמים, וברקוביץ' פוטר ממשרתו כמנג'ר מכבי נתניה.

בשנת 2007 התעמת עם מאמן קבוצת הילדים של מכבי הרצליה בה משחק בנו ותקף אותו בקללות באוטובוס הקבוצה לעיני הילדים ההמומים, עקב כך הוגשה נגדו תלונה במשטרה על ידי הקבוצה.

ברקוביץ' בן לזאב ולאה ברקוביץ'. אביו של ברקוביץ' היה דומיננטי בקידום קריירת הכדורגל של אייל והעניק לבנו תמיכה רבה.

לברקוביץ' אח בשם ניר, שניסה אף הוא את כוחו בכדורגל אך ללא הצלחה יתרה.

ברקוביץ' נשוי לטלי (בחתונה נכח נשיא מדינת ישראל דאז עזר ויצמן) ואב ל-3 ילדים. בנו משחק בקבוצת הילדים של מכבי חיפה.

אייל גולן (נולד ב-12 באפריל 1971) הוא זמר ישראלי. גולן הוא מהמצליחים שבזמרי המוזיקה המזרחית בישראל. כמעט כל אלבומיו הגיעו למעמד אלבום פלטינה, וחלקם אף נמכרו במאות אלפי עותקים.

גולן תרם רבות לקידום והכרת המוזיקה הים תיכונית בישראל. הוא היה הזמר המזרחי הראשון שזכה בתואר "זמר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג', ושירו "דמעות" היה לשיר המזרחי הראשון שזכה בתואר "שיר השנה".

אייל גולן נולד בשכונת כפר מרמורק שבעיר רחובות בשם אייל ביטון. מילדותו ועד שנת 2002 שיחק בקבוצת הכדורגל של השכונה, "הפועל מרמורק".

את אלבומו הראשון, "לחישה בלילה", הוציא גולן ב-1995. האלבום, שנמכרו ממנו כ-10,000 עותקים, נחל כשלון יחסי בציבור הרחב. הסופרלטיבים שקיבל האלבום הגיעו דווקא ממבקרי העיתונות. מלבד השירים "לחישה בלילה" ו"כמו רוח סערה", שהפכו לימים ללהיטי מועדונים, בלטו באלבום השירים "חזרי אלי" והשיר "אמא אמא", שזכה לביצועים קודמים על ידי זמרים מוכרים כמו זוהר ארגוב וחיים משה.

ב-1996 הוציא גולן את האלבום "בהופעה חיה". על אף שמו, הוקלט האלבום באולפן, וכלל מחיאות כפיים מבוימות. באלבום נכללו שירים מתוך "לחישה בלילה", לצד גרסאות כיסוי לשירים של אמנים כזוהר ארגוב ובעז שרעבי. האלבום זכה להצלחה מסחרית, ונמכר בעשרות אלפי עותקים.

בשנת 1996 חיפשו חברי להקת אתניX זאב נחמה ותמיר קליסקי זמר מזרחי לו שאפו להפיק אלבום בהפקה המקובלת במוזיקת הרוק והפופ. השניים שמעו את גולן בהופעותיו ובאירועים, והחליטו כי הוא הזמר המתאים לאלבום שכזה. שיתוף הפעולה ביניהם הניב את האלבום "בלעדייך", שראה אור ב-1997. האלבום זכה להצלחה חסרת תקדים לאלבום מזרחי, ומקורות אחדים אף ציינו מכירות של כ-300,000 עותקים. בכך היה האלבום לאחד האלבומים הישראליים הנמכרים ביותר אי פעם. נחמה וקליסקי כתבו את רוב שירי האלבום, ובהם "לב של גבר", "בלעדייך" ו"צאי אל החלון", בו השתתפו חברי אתניX בזמרה. השירים "צאי אל החלון" ו"לב של גבר" הגיעו למקומות השני והשלישי בהתאמה במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג', וגולן זכה בתואר "זמר השנה". בכך היה לזמר המזרחי הראשון שזוכה בתואר זה.

אלבומם הבא של גולן ואתניX, "חייל של אהבה", יצא ב-1998. האלבום הצליח לשחזר את הצלחת קודמו, וכלל להיטים כ"דמעות", "יפה שלי" ו"לקנות לך יהלום". גולן זכה בתואר "זמר השנה" בפעם השנייה, ו"דמעות" נבחר כ"שיר השנה". עוד באותה שנה השתתף גולן בדואט עם אתניX "קן של אהבה", שנכלל באלבומה של הלהקה "ברוכים הבאים לישראל".

אלבום האולפן השלישי והאחרון של גולן בו שיתף פעולה עם אתניX, "הסתכלי אלי" מ-1999, היה לפחות מצליח משני קודמיו. חרף זכייתו השלישית ברציפות בתואר "זמר השנה" ושירים מצליחים כ"הסתכלי אלי", "בעירי", "מלך המגרש" ו"איך", לא זכה האלבום להצלחה המסחרית לה זכו "בלעדייך" ו"חייל של אהבה".

את שיתוף הפעולה ביניהם סיכמו גולן ואתניX בסיבוב הופעות משותף בשנת 2000, שתועד על גבי אלבום ההופעה "המופע המשותף". בתום סבב המופעים הופסק שיתוף הפעולה עם אתניX, שחודש במסע הופעות בארצות הברית בשנת 2004.

בשנת 2000 השתתף גולן בפסטיגל עם השיר "בובים בובות", שכתב אהוד מנור והלחין שלומי שבת. השיר הגיע למקום השני בתחרות.

אלבומו הראשון של גולן לאחר הפסקת שיתוף הפעולה עם אתניX היה "צליל מיתר" מ-2001. האלבום זכה להצלחה גדולה עם מכירת מעל 120,000 עותקים תוך זמן קצר, וכלל להיטים כ"צליל מיתר", "מיליון או דולר", "הריקוד הוא שלך" ו"לו הייתי". באלבום נכלל גם השיר "בובים בובות". בין כותבי השירים באלבום היו יוסי גיספן, ירון כהן ושלומי שבת. על העיבודים היה אחראי יעקב למאי.

בשנת 2002 הוציא גולן את האלבום "ואני קורא לך", בו שיתף פעולה עם כותבים המזוהים עם מוזיקת פופ ורוק, כארקדי דוכין, שלמה ארצי ומיכה שטרית. דוכין כתב את שיר הנושא של האלבום, שהיה למצליח ביותר מתוכו, וכן השתתף בדואט "תחזרי תחזרי" שכתב ארצי. שירים מוכרים נוספים באלבום כללו את "דברי איתי" שכתב ירון כהן, "הלילה השחור" שכתב שטרית ו"אלוהיי" שכתב דוכין. תוך חודש מכר האלבום כ 100,000 עותקים ובסה"ב כ-120,000.

ב-12 בספטמבר 2002 נישא גולן למלכת היופי של שנת 2001 אילנית לוי. בשנת 2003 נולד בנם הבכור, ליאם.

בשנת 2003 הוציא גולן את האלבום "חלומות", שהורכב כולו מגרסאות כיסוי לשירי אמנים שונים. את שיר הנושא של האלבום, שביצעה במקור רוחמה רז, שר גולן לראשונה בטקס מלכת היופי של אותה שנה. כמו כן כלל האלבום את ביצועיו של גולן ל"האהבה הישנה" של שלמה ארצי, "רחוק רחוק" של חוה אלברשטיין, ומספר מחרוזות שירים.

בינואר 2005 הוציא גולן את האלבום "ההופעה", שכלל DVD ותקליטור של הופעתו.

מגמת שיתוף הפעולה עם אמני פופ ורוק המשיכה באלבומו הבא של גולן, "מציאות אחרת", שיצא במרץ 2005. בין כותבי השירים באלבום היו טל שגב, מיקי שביב ופבלו רוזנברג. שיר הנושא של האלבום שכתב דידי שחר זכה להצלחה גדולה, ובנוסף לו בלטו גם השירים "מלכת היופי שלי", "מתגעגע" ו"סרט שחור לבן". האלבום מכר כ-80,000 עותקים.

בשנת 2006 נולדה אלין, בתו השנייה של גולן.

במרץ 2007 הוציא את האלבום "בשבילך נוצרתי", עליו עבד במשך שנה. מתוך האלבום יצאו הסינגלים "אם יש גן עדן", "אל תלכי לי", "כבר לא יכול", "בשבילך נוצרתי" "לוחמת" ו"שמועות". האלבום הגיע למעמד אלבום זהב תוך יום אחד, ובספטמבר באותה שנה הגיע למעמד אלבום פלטינה.

בשנת 2008 הוציא גולן את האלבום "הוזה אותך מולי". האלבום כלל שני שירים שתורגמו מיוונית, "הוזה אותך מולי", שנכלל במקור באלבום "שניים סוכר 4" והדואט "פיצריקה" עם הזמר היווני טריפונס, וכן גרסת כיסוי לשירו של מיכאל קירקילן "מצטער", שביצע קירקילן במקור עם עידן משה. לאחר שנים של עבודה עם יעקב למאי כמעבד מוזיקלי, עבר גולן באלבום זה לשיתוף פעולה עם המעבדים תמיר צור ודודו קומה. כסינגלים, יצאו השירים "הוזה אותך מולי", "הלב שלי", "את שלי אני שלך", "פיצריקה" ו"מצטער". האלבום הגיע למעמד זהב תוך יומיים.חודש וחצי לאחר צאתו הגיע האלבום למעמד פלטינה. במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג'ובעוד כשישה מצעדים שונים בכלי התקשורת נבחר גולן כ"זמר השנה", והשיר "הוזה אותך מולי" כ"שיר השנה".

באפריל 2008 הוקרן הסרט התיעודי "שמועות" בבימויו של יגאל שילון, בו סיפר גולן על חייו והסביר את חרושת השמועות שתקפו אותו מיום נישואיו עם אילנית לוי. בנובמבר באותה שנה אישרה אשת יחסי הציבור של גולן כי הזוג החליט להתגרש.

בספטמבר 2008 יצא אלבום ההופעה "בהיכל התרבות", שתיעד את הופעתו של גולן בהיכל התרבות. האלבום הגיע למעמד זהב על מכירות של למעלה מ-20,000 עותקים.

ב-28 באוקטובר 2008 הוציא גולן סינגל ראשון לקראת אלבומו הבא, "זה אני". ב-15 בדצמבר יצא הסינגל השני, "יפיופה". בינואר 2009, שבועות ספורים לאחר יציאת "יפיופה", יצא הסינגל "לנצח בני", גרסת כיסוי לשירה של אביבה אבידן, שכתבה נורית בת שחר-צפריר והלחין עוזי חיטמן, שביצע גם הוא את השיר בעבר. השיר הפך למזוהה עם מבצע "עופרת יצוקה", והושמע רבות באותה תקופה. לאחר סינגל נוסף בשם "למות מקנאה", שיצא ב-17 בפברואר, יצא ב-9 במרץ האלבום המלא, "זה אני". באלבום נכלל גם חידוש לשירו של שימי רון "שעת פרידה". האלבום הגיע למעמד אלבום זהב חמישה ימים לאחר צאתו.

איל קיציס (נולד ב-7 בינואר 1969), שחקן, קומיקאי ומנחה טלוויזיה ישראלי.

קיציס החל את דרכו בשנת 1993, כמנחה בטלוויזיה החינוכית בתוכנית "זומביט". במקביל כתב את פינת ההומור במדור "ציפורה" של עיתון "מעריב". לאחר שסיים את עבודתו בעיתון, הוא הוציא יחד עם דנה דרבינסקי ספר בדיחות בשם "אחד, לא חשוב מאיזה עדה" (1999). פריצתו הגדולה של קיציס הייתה בשנת 1998 כשהנחה, יחד עם טל פרידמן, את תוכנית האירוח ההומוריסטית "חלומות בהקיציס" ששודרה בערוץ 2. לאחר הצלחת התוכנית, הופיעו השניים בתוכנית "נבחרת החלומות", שגם היא שודרה בערוץ השני. במקביל, החלו השניים להנחות תוכנית רדיו בשם "ציפורי לילה שרוטות" בגלי צה"ל.

עם עליית ערוץ ביפ, החלו קיציס ופרידמן להופיע ב"לגעת באוכל" (2001), תוכנית פארודיה על טלנובלות, ולאחר מכן ב"החטא ועונשו" (2002), שעשועון הומוריסטי. בנוסף הנחה קיציס בביפ את התוכניות "הדרבי הגדול" (2003) עם אלי ומריאנו ואת "האקדמיה לצחוק" (2004) עם עלמה זק. בשנת 2003 החל להופיע קיציס בתוכנית הטלוויזיה הסאטירית "ארץ נהדרת" לצד טל פרידמן, אורנה בנאי, אלי פיניש, מריאנו אידלמן, דב נבון,עלמה זק, אסי כהן, יובל סמו וקומיקאים אורחים נוספים. התוכנית זכתה להצלחה עצומה, הן מצד המבקרים וגם מצד הקהל. בקיץ 2007 החל להנחות בערוץ 22 שעשועון טריוויה הנקרא "האם אתה חכם יותר מתלמיד כיתה ו'?". באוגוסט 2007 שיתף פעולה עם טל פרידמן בתוכנית ידע בערוץ לוגי תחת השם "הידוענים" בה גילם את דותן פרומר, עורך הסדרה ומעריץ נלהב של שנות ה-80, וכן דמויות פיקטיביות המקורבות לידוענים כמו: גברת גילה, אשת החברה הגבוהה, דוקטור וינר, סגן-אלוף קיש, מאיה ורדית המעריצה הסדרתית ועוד.

איל קיציס אוהב ספורט ואוהד את קבוצת הפועל תל אביב. היה נשוי לדלית קיציס, יחצ"נית ערוץ 10.

נולדה וגדלה בתל אביב, למדה אמנות במסגרת בית-ספרית והשתתפה בלהקת צופי תל אביב. לאחר שירותה הצבאי בלהקת פיקוד צפון, החלה ללמוד בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין.

בתום לימודיה עברה לגור בניו יורק, שם למדה משחק ב"New Actors Workshop School". בשנת 1991 חזרה לישראל. בשנת 1992 שיחקה בסדרת הטלוויזיה "עניין של זמן", וב-1993 שחקה בסרט הישראלי "נקמתו של איציק פינקלשטיין". בתקופה זו השתתפה זורר גם בתוכנית הטלוויזיה של הכבלים יציאת חירום.

בשנת 1997, שיחקה בתפקיד שירה שטיינברג בסדרת הדרמה "פלורנטין" בערוץ השני, ב-1998 שחקה תפקיד ראשי בסרט "אהבה אסורה" לצד משה איבגי, ב-2000 השתתפה בסדרת הטלוויזיה "זינזאנה" וב2001 בסרט הטלוויזיה "לילה ללא לולה" ובסרט "כיכר החלומות" לצד אורי גבריאל. בשנת 2002 השתתפה בסדרות הטלוויזיה "שלווה" ו"הבלוק".

בשנת 2003 השתתפה בסרטו של שבי גביזון "האסונות של נינה". משחקה בסרט זיכה את זורר בפרס אופיר. באותה שנה ככבה בסרט "איש החשמל" לצד ליאור אשכנזי. בשנת 2004 שחקה ב"משהו מתוק" וב"מכתוב". בשנת 2005 השתתפה בסדרות הטלוויזיה "חדר מלחמה" ו"בטיפול" (לצד אסי דיין) וכן בסרטו של סטיבן ספילברג "מינכן". ב-2006 השתתפה בתוכנית המערכונים "גומרות הולכות" לצד ענת וקסמן ומיה דגן.

כמו כן, השתתפה בהצגות תיאטרון, "היורשת", "מדריך נשים לתוהו ובוהו", "בגדי המלך", "בואו לא נדבר על זה", "אוהבים את אופאל" ו"מונולוגים מהוואגינה". בארצות הברית שחקה בהצגות "חלום ליל קיץ", "ריצ'רד השלישי" ו"היריבים". כמו כן, דגמנה זורר למותגי האופנה "הוניגמן" ו"גולף" ואף איירה את ספרו של גבי ניצן "באדולינה".

באפריל 2007 הצטלמה זורר לסרט "אדם בן כלב" בו היא מגלמת את האחות שמטפלת באדם שטיין. באותה שנה השתתפה גם בסרט הישראלי "רק כלבים רצים חופשי" שכתב אסי דיין וביים ארנון צדוק ובשני סרטים אמריקאים, "Longshot" ו-"Vantage Point" ("שמונה צדדים לאמת"). באחרון שיחקה לצידם של מת'יו פוקס ודניס קוויד.

בשנת 2008 נבחרה זורר על ידי אתר המבקרים העצמאיים Tccandler.com, ולמקום התשיעי בדירוג 100 הנשים היפות של הוליווד.

נכון ל-2007 מתגוררת זורר בקליפורניה עם בעלה גלעד לבנדובסקי ובנם ליעד.

אילנה ברקוביץ' (נולדה ב-28 בנובמבר 1977 בעין הוד) היא שחקנית ישראלית.
היא שיחקה את הילדה אפרת בסדרת סרטי "אבא גנוב", את גלי בסדרה "הבורגנים" ואת אלינור בסרט "כוכב זורח מעל הלב". הנחתה בטלוויזיה את "תוצרת הארץ", "הכספת" (עם ארז טל) ו"מדד הכוכבים".
בהיותה בת זוגו של אביב גפן, האחרון כתב עליה את שירו "אילנה". אחדים ראו בשיר פרפראזה על "הו, יוקו" של ג'ון לנון.
הנחתה בערוץ HOT בידור ישראלי את "המצעד" ואת "בית ספר לסלבריטאים" לצד איריס אברמוביץ'.
אמהּ, טינה ברקוביץ', השתתפה במהלך שנת 2007 בתוכנית המציאות "הישרדות".
בשנת 2009 היא עומדת להתחתן עם שחקן הכדורגל הישראלי אריק בנאדו.

אילנית לוי (נולדה ב-7 ביולי 1982) היא מלכת היופי לשנת 2001, דוגמנית, שחקנית ומנחת טלוויזיה ישראלית.
אילנית לוי נולדה בחיפה. היא החלה את דרכה כחניכה בתנועת הנוער הלאומי וכזמרת בלהקת הנוער הלאומי יחד עם זמרים נוספים כמו שירי מימון. במקביל להשתתפותה בלהקה, זכתה בתואר "מלכת היופי לשנת 2001".

באותה שנה הנחתה לוי עם חברתה, הדוגמנית מירי בוהדנה, את התוכנית "ברז" בערוץ "בריזה", של חברת Yes הטלוויזיה בלוויין.

לוי דיגמנה למעצבת האופנה גלית לוי, וכן הייתה נערת הבית של רונית רפאל, הפרזנטורית של מעצב השיער מיקי בוגנים וכן מעצב השיער רונן חן. היא הגישה את תוכנית הטלוויזיה "בחורות טובות", לצד מירי בוהדנה.

בשנת 2007 השתתפה בתוכנית רוקדים עם כוכבים וזכתה במקום השני בגמר. בשנת 2008 החלה להנחות שתי תוכניות; את "אזור התעשייה", תוכנית יומית בערוץ HOT בידור ישראלי שאותה היא סיימה להנחות במקביל להנחיית תוכנית המציאות "מפרץ האהבה" בערוץ 2 מסוף אוגוסט 2008.

בשנת 2002 נישאה לוי לזמר אייל גולן ושנה לאחר מכן נולד בנם הבכור ליאם. בתם אלין נולדה בשנת 2006. בנובמבר 2008 החליטו בני הזוג להתגרש.

אבוטבול נולד למשפחה מצרית ו-אלג'יראית בקריית אתא, שם גדל והתחנך‏‏. בגיל חמש עשרה החל ללמוד במגמת התיאטרון והמשחק בתיכון לאמנויות "תלמה ילין" בגבעתיים. את קריירת המשחק שלו החל כבר בגיל צעיר.

אבוטבול ידוע במעורבותו החברתית והפוליטית: בבחירות 2006 התייצב לצד מפלגת העבודה, וכתב טורים מיוחדים בוואלה! וב־ynet. כמו כן חיבר שיר מיוחד נגד השחיתות בחברה ובשלטון שנקרא "תגנוב".

בשנת 1980, בהיותו בן חמש עשרה בלבד, כיכב בתפקיד ראשי בסרט הקולנוע הראשון שלו, שנקרא "כוכב השחר", לצידם של משה איבגי, אריה אליאס ואחרים. עם סיום לימודיו בתיכון תלמה ילין ב-1983, שיחק בסרט הקולנוע "הפנימייה", בו שר גם את שיר הנושא לסרט "לא נותר". במקביל למד בסדנה למשחק "החדר" בניהולו של אמיר אוריין. בשנת 1985 כיכב לצדם של מוסקו אלקלעי וסמדר קליצ'ינסקי בסרט "בר 51", והשתתף בסרט נוסף, אותו כתב אסי דיין, "הקרב על הוועד" לצד שלישיית הגשש החיוור. ב-1986 השתתף בסרט "מלכת הכיתה".

תפקידו הפופולרי הראשון היה בשנת 1986, כשכיכב בסרטו המשפיע של אלי כהן "שתי אצבעות מצידון", סרט המבוסס על אירועי מלחמת לבנון. על משחקו בסרט זה קיבל את פרס "השחקן הטוב ביותר" בפסטיבל הקולנוע ירושלים. באותה שנה שיחק גם בסרט אמריקאי־ישראלי בבימויו של משה מזרחי בשם "אהבה גנובה" לצידה של גילה אלמגור. בשנת 1987 שיחק ב"פוטו רומן", סרטו של אסי דיין ובסרט "כל אהבותיי" לצד דב נבון. שנה לאחר מכן השתתף בסרט "מקום ליד הים" לצד ענת צחור ובסרט האמריקאי "רמבו 3" לצד השחקן ההוליוודי סילבסטר סטאלון, בבימויו של מנחם גולן.

בשנת 1989, לאחר ששיחק בסרט קצר בשם "הכלוב" ובסרט אמריקאי ישראלי בשם "רחובות האתמול", השתתף בסרט "אחד משלנו" של האחים ברבש, לצד דן תורן ושרון אלכסנדר. על משחקו בסרט זכה שוב בפרס "השחקן הטוב ביותר" ב"פסטיבל הקולנוע ירושלים".

בשנת 1991 שיחק בסרט ההוליוודי "רחובות ההרג". שנה לאחר מכן, בשנת 1992, כיכב בסרט "רוקד על החוף". בשנת 1993 בסרטו של אמנון רובינשטיין "הירושה" לצד אבי טולדנו. בשנת 1994 שיחק בסרטו של מנחם גולן "סוסים רצחניים" לצד אורי גבריאל.

בשנת 1995 הפיק את הסרט "הכוכב הכחול" של גור בנטביץ' ושיחק בו בתפקיד הראשי. ב-1996 השתתף בסרטו של שמי זרחין "לילסדה", לצד גילה אלמגור וענת וקסמן, ושיחק לצד אורנה בנאי ב"החצי השני". בשנת 1997 השתתף בסרטו של רפי בוקאי "מרקו פולו: הפרק האחרון" לצד שולי רנד. ב-1998 שיחק בסרט "מזל דגים" ובסרט "ג'נטילה". בשנת 1999 השתתף בסרט "אהבה ממבט שני".

בשנת 2000 זכה בפרס "שחקן העשור בקולנוע" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה.

ב־2001 שיחק בסרט ההוליוודי "סודות המסדר" לצידם של ז'אן-קלוד ואן דאם, צ'רלטון הסטון ואחרים. באותה שנה השתתף בסרטו של עודד דוידוף "מרס טורקי" לצד גל זייד ובסרט "חמש דקות בהליכה". בשנת 2002 השתתף באלבום "שירים באורמלא" לצד אלון אולארצ'יק, יוני רכטר ומיקה קרני. בשנת 2003 שיחק בסרט לצידם של איילת זורר ויורם חטב בסרטו זוכה פרס אופיר של שבי גביזון "האסונות של נינה", ועל משחקו בסרט זכה בפרס אופיר בתואר "שחקן המשנה הטוב ביותר". באותה שנה כיכב בסרטו של אייל חלפון "תיאום כוונות" בתפקיד חגי, מפקד הטנק. ב-2005 שיחק אבוטבול לצד מוני מושונוב ויובל סגל בסרטו של מרק רוזנבאום, "לרקוד", והשתתף בסרטו ההוליוודי של סטיבן ספילברג "מינכן".

בשנת 2006 שיחק בסרט עטור הפרסים "בופור" של הבמאי יוסף סידר. ב-2007 שיחק לצד מילי אביטל וענת וקסמן בסרט "נודל" של איילת מנחמי וכיכב בסרט "רק כלבים רצים חופשי", לצידם של ליאור אשכנזי, איילת זורר ואסי דיין. בשנת 2008 שיחק בסרטם של שלומי ורונית אלקבץ, "שבעה", ובסרטו ההוליוודי של רידלי סקוט, "גוף השקרים", בכיכובם של לאונרדו דיקפריו וראסל קרואו.

בשנת 2009 כיכב בסרטו של יגאל בורשטיין "אצבע אלוהים" לצד משה איבגי ודורית בר אור. ביולי 2008 הוענק לו ביחד עם איבגי פרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים על סרט זה.

אבוטבול שיחק גם בתיאטרון הבימה, בין היתר במחזות: "המלט", "קוויאר ועדשים", "סוניה מושקט", "אחים בדם", "קרוב יותר", "מחילה" ואחרים. בתיאטרון חיפה שיחק בין השאר בהצגות "המלך ליר", "אנדורה", "יאיר", "הצב צבי" ו"התינוק של בן שטרית", ובתיאטרון באר שבע ב"היהודי זיס", "הרציף המערבי" והצגות נוספות.

בשנת 1997 שיחק לצד סיוון שביט וטינקרבל בדרמת הטלוויזיה "גרגר על הריס". הוא שיחק גם בדרמה "איתך לנצח". ב-1998 שיחק בדרמה "שמפנייה" של שמואל הספרי. באותה שנה כיכב לצד רבקה מיכאלי בסרט הטלוויזיה "עם חוקים" של דובר קוסאשווילי, שהשתתף בפסטיבל קאן וזכה בפרסים ב"פסטיבל ירושלים".

משנת 1999 החל לשחק בסדרת הדרמה הטלוויזיונית "שבתות וחגים", זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה, לצד דרור קרן, מירב גרובר, ליאור אשכנזי ויעל אבקסיס. על משחקו בסדרה זו זכה בפרס מסך הזהב ובפרס האקדמיה לטלוויזיה בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר", הסדרה נמשכה כחמש עונות עד לשנת 2004 ובאותה שנה שר אבוטבול את שיר הנושא לסדרה "בואי אליי" (אותו גם כתב). הוא אף ביים פרק אחד בסדרה. במקביל לסדרה זו השתתף בדרמה "מצליח". ב-2004 השתתף בסרט הטלוויזיה "אגוז" ובסרט "אהבה מדרגה ראשונה". ב-2005 שיחק לצד יגאל עדיקא בדרמה הטלוויזיונית "מלנומה אהובתי" ששודרה בערוץ 2 וב"עור" של רם לוי. בשנת 2006 כיכב לצד מיה דגן ואורנה בנאי בדרמה הטלוויזיונית "אמא'לה" ששודרה בערוץ 2. בשנת 2007 השתתף אבוטבול בעונה השלישית של תוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים" המשודרת בערוץ 2 ובמקביל הופיע בדרמה הטלוויזיונית של שבי גביזון ושל דנה מודן, "אבידות ומציאות". בשנת 2009 השתתף אבוטבול ב"האלופה" בעונה השלישית שעלתה בחודש ספטמבר.

אבוטבול, המתגורר כעת בארצות הברית, הוא בן זוגה של הבימאית שיר ביליה ואב לארבעה ילדים.

אלי אוחנה (נולד ב-1 בפברואר 1964), כדורגלן ישראלי וכיום מאמן. הבקיע 142 שערים בליגת הכדורגל הראשונה בישראל ונחשב לאחד מטובי השחקנים ששיחקו בליגה זו.

את הקריירה המקצועית שלו החל בקבוצת הילדים של בית"ר ירושלים בגיל 11. תחת שרביטו של המאמן דוד דוידוף הוא התבלט בכשרונו כחלוץ מחונן וכובש שערים והועלה מהר מאוד לקבוצת הבוגרים. בשנות ה-80, יחד עם אורי מלמליאן, כוכב אחר של הקבוצה, היה אוחנה שותף לזכייה היסטורית של בית"ר ירושלים באליפות המדינה, ובשני גביעי המדינה.

בשנת 1987, כשהוא בן 23, ניסה את מזלו באירופה. הוא חתם בקבוצת מכלן מבלגיה והוביל אותה לזכייה בגביע אירופה למחזיקות גביע ב-1988, לאחר שכבש בחצי הגמר ובישל את שער הניצחון במשחק הגמר - מול קבוצת אייאקס אמסטרדם מהולנד. בתום העונה זכה בפרס בראבו המוענק לשחקן הצעיר המצטיין באירופה. שנה מאוחר יותר היה שותף לזכייתה של מכלן באליפות ראשונה אחרי 41 שנה. כמו כן נבחר אוחנה על ידי מגזין Guerin' Sportivo האיטלקי לכדורגלן הצעיר (מתחת לגיל 23) הטוב ביותר המשחק באירופה, תואר הניתן על בסיס שנתי לשחקנים המשחקים בליגת האלופות, גביע אופ"א או גביע המחזיקות. אוחנה גם הוזמן לשחק במדי נבחרת "שאר העולם" במשחק ראווה.

למרות ההצלחה הגדולה באירופה, חזר אוחנה לארץ לאחר ארבע שנים והרפתקאה קצרה בספורטינג בראגה הפורטוגלית, וחתם מחדש בקבוצת האם שלו, ששיחקה אז בליגה הארצית (בעבר הליגה השנייה). הוא סייע בעלייה לליגה העליונה, והיה אחד מהשחקנים המרכזיים בקבוצה בשלוש השנים בהן זכתה באליפות: ב-1993 (עונה לאחר שהקבוצה עלתה ליגה), 1997 (בה זכה ככדורגלן העונה בפעם השנייה) וב-1998. בעקבות פציעתו בשנת 1997, פרש מהמשחק והתמנה לעוזר מאמן בית"ר וב-1999 למאמן הראשי. לאחר עונה אחת בלבד עזב לקבוצת בני יהודה ואימן אותה בעונה בה ירדה לליגה הלאומית. לאחר שעזר לה לעלות ליגה בחזרה לליגת העל, שב וקיבל את שרביט המאמן בבית"ר ירושלים, ואותה הצעיד להופעה בזירה האירופית בפעם הראשונה מאז עשה זאת בשנת 2000.

בקיץ 2005 נרכשה קבוצת בית"ר י-ם על ידי המיליארדר היהודי-רוסי ארקדי גאידמק, כתוצאה מכך חל פיחות במעמדו של אוחנה בקבוצה, עד שב-10 בספטמבר (בעקבות ראיון למוסף "7 ימים" בו אמר גאידמק על אוחנה כי הוא "לא מנהיג" וכי לא יתן לו להמשיך בקבוצה למשך זמן) הודיע אוחנה על התפטרותו מאימון הקבוצה. במסיבת עיתונאים בה הודיע על התפטרותו אמר אוחנה כי "בית"ר י-ם היא הקבוצה שלי ותישאר שלי לנצח". לאחר כחודשיים מהתפטרותו, הצטרף אוחנה לצוות הפרשנים של ערוץ 10 בתוכנית סיכום המחזור "דאבל-פס". ב-29 בינואר 2006 הוא חזר לאמן כשחתם לעונה וחצי בהפועל כפר סבא מהתחתית, במצב של סיכוי כמעט קלוש להשאר בליגת העל. שורה של ניצחונות (יחד עם הפסדים רבים של היריבה לתחתית, הפועל נצרת-עילית) השאירה במחזור האחרון את הקבוצה בליגת העל, ואלי אוחנה נבחר ל"מאמן העונה" בתום העונה. בתום עונת 2007/08 ירדה הקבוצה ליגה, ולאחר כשבועיים מונה אוחנה למאמן נבחרת הנוער.

ב 2008-2009 אוחנה עובד כפרשן בערוץ הספורט וכחבר פאנל בתוכנית יציע העיתונות.

אוחנה נישא בחודש דצמבר 1991 לדוגמנית רונית בן בסט, עמה הביא לעולם את בנו היחיד - תום (למרות זאת - אוחנה עצמו מחשיב את שלי, בתה של בן בסט מנישואים קודמים, כבתו לכל דבר). בחודש אפריל 2004 עברה רונית לגור בנפרד מאלי. השניים בחרו לחיות בנפרד ולא להתגרש.

כיום  - 2009 בת הזוג של אוחנה היא עדי גלסקה שדרנית הספורט.

אלין נולדה בקייב, בירת אוקראינה, ב- 3.9.90. היא עלתה לארץ בגיל 4, גדלה בראשון לציון והתגייסה לצבא. כיום היא משרתת בפיקוד העורף כפקלשית גאה.
לוי אוחזת בחבר צמוד, שחקן הכדורסל אלישי כדיר מהפועל גלבוע/גליל עליון.
עשתה בגרות במגמת תקשורת .
היא חיילת, היא רקדנית בעברה, ויש לה חדר יפה בלי חלון. היא בוכה הרבה, אהבה את דרך ההבעה של רנין והייתה רוצה להחליף את ביונסה ליום אחד.
מה היא אומרת :
"אני בלונדה, צהובה כזאת.
אני לא מתארת את עצמי עם חום.
זה עמוק כל הדיבור על בלונדי.
הספר האחרון שקראתי שהייתה בו עלילה - שיחות עם אלוהים
חוץ מזה שאני ממש מאמינה באלוהים.
נגיד אם אני רוצה לדעת משהו אז אם כן שיהיה לי סימן עכשיו.
בגדים - אני מכורה.
אני אוהבת לקנות בגדים, אני אוהבת להסתובב בחנויות.
טמח מתחרפנת שאני בצבא.
צבא - כולם אומרים שאני צריכה את זה ונראה לי שאומרים שאני לא אקבל עבודות זה המצאה של המדינה כדי שאנשים יתגייסו לצבא."
אלין מעריצה את יונית לוי ורוצה להיות כמוהה.
היא מעריצה את ביונסה.
יש לה קעקוע בצוואר.