פריס ויטני הילטון (באנגלית: Paris Whitney Hilton) (נולדה ב-17 בפברואר 1981) היא דוגמנית, שחקנית וזמרת, בת למשפחת הילטון, בעלי רשת המלונות הידועה.

פריס נולדה בניו יורק ב-1981, בתם של ענק הנדל"ן ריצ'רד הילטון והשחקנית קאת'י ריצ'רדס הילטון. היא הבכורה מבין ארבעת ילדיהם - אחיה הם מעצבת האופנה ניקי הילטון, בארון הילטון וקונראד הילטון. לאחר לימודיה התיכוניים החליטה לפרוש מלימודי הקולג' ופתחה בקריירת דוגמנות. פריס ואחותה ניקי נודעות בחיי "חוג הסילון" שהן מנהלות, למרות שפריס נחשבת לזו שביקשה יותר את אור הזרקורים. היא גם כיכבה רבות בצהובונים. פריס הייתה בת זוגם של רבים בתעשיית הבידור. נטען שסימני חבלות שנראו על גופה היו תוצאה של אלימות מצד בן זוגה לשעבר, הזמר ניק קרטר מלהקת ה"בקסטריט בויז", אך היא לא אישרה או הכחישה את ההאשמות. מאוחר יותר טענה כי "סימני החבלות" נגרמו בעת צילומים למגזין. היא הופיעה הופעת אורח בסרט "זולנדר", כמו גם במספר סרטים אחרים. תמונותיה הופיעו במגזינים GQ, ואניטי פייר ועוד. נוסף לקריירת המשחק והדוגמנות, עסקה גם בעיצוב ארנקים וצעצועים. למרות הצלחתה, ניסיונה להקים סוכנות דוגמנות וקו מוצרי איפור נכשל. בשנת 2004 פרסמה ספר בשם: "Confessions of an Heiress: A Tongue-in-Chic Peek Behind the Pose" שבו היא מחלקת עצות "עשה ואל תעשה" לחיים כיורשת. המבקרים קטלו את ספרה וקבעו שהוא חובבני ודל. ב-2005 הודיעה על שיתוף פעולה עם ענקית הקוסמטיקה "פרלוקס" ביצירת בושם על שמה. בתמורה קיבלה הילטון סכום שלא נודע אבל הוערך במיליוני דולרים וחבילת מניות בשווי מיליונים. על פי מגזין פורבס הונו של אביה ריצ'רד הילטון מוערך בכ-850 מיליון דולר, הון שצבר בזכות עצמו מחברת הנדל"ן שבבעלותו הממוקמת בבוורלי הילס, ללא עזרה מאביו המיליארדר ששולט ברשת הילטון העולמית.

במאי 2007 גזר עליה בית משפט בארצות הברית 45 ימי מאסר על נהיגה בשכרות. אך מאסרה קוצר ל-23 יום. לאחר סיום תקופת מאסרה, ב-27 ביוני 2007, הופיעה בתוכניתו של לארי קינג והביעה חרטה על זלזולה בחוק. כמו כן טענה, כי החוויה גרמה לה לשינוי נפשי עמוק וסיפרה על רצונה להקדיש את זמנה לתרומות למען האנושות. על פי דיווחים ממקורות שונים הילטון קיבלה מקדמה של כמיליון דולר עבור כתיבת יומן תיעודי בזמן המעצר וסכום גבוה יותר מ-CNN תמורת הראיון הבלעדי.

פריס וחברתה ניקול ריצ'י (בתו של הזמר ליונל ריצ'י) כיכבו בסדרת המציאות של רשת FOX שנקראת "החיים הפשוטים". בסדרה הן התגוררו יחד עם משפחה בחווה בעיירה אלטוס שבארקנסו. הסדרה הציגה את הילטון וריצ'י כאשר הן מנסות לבצע מטלות יומיומיות של החווה בהצלחה מוטלת בספק. הסידרה זכתה לפופולריות לא מבוטלת ושודרה במדינות רבות, לרבות ישראל. סמוך לתחילת שידורי הסדרה פורסמה קלטת וידאו של הילטון מקיימת יחסי מין עם חברה לשעבר, ריק סלומון, שהפיץ את הקלטת באינטרנט תחת השם "לילה אחד בפריס". הקלטת אף הופקה כסרט DVD. בעקבות פרסום הקלטת, תבעה הילטון את סלומון. התביעה הסתיימה בפשרה שבה זכתה הילטון בפיצויים בסך של 50% מתוך רווחים שצבר סלומון (יותר מ-50 מיליון דולר) ובנוסף כ-400 אלף דולר.

בר זוהר נולדה בשנת 1980 בתל אביב. החלה את דרכה בטלוויזיה בילדותה, בתשדירי שירות לזהירות בדרכים ולחלב. במקביל, השתתפה בלהקת שבט הצופים בשכונת מגוריה, ומאוחר יותר בלהקת השחקנים "השכנים של צ'יץ'". בגיל 15 החלה להופיע בפרסומות שונות, ובהן פרסומת ליצרנית בגדי הים "פלפל". אחרי כן גילמה את תפקידה של "שרון לינוביץ" באופרת הסבון "רמת אביב ג'". הפרסומת והסדרה, שבהן הופיעה בביקיני, הפכו אותה לסמל מין בישראל.

בעקבות הצלחתה בקרב בני הנוער, הפכה יעל בר זוהר גם לכוכבת ילדים. ב-1996 היא הנחתה (יחד עם מיכאל הנגבי) את תוכנית הקיץ "טושטוש" בערוץ 2, שיועדה לבני נוער. בשנת 1997 היא הצטרפה לצוות מנחי ערוץ הילדים. הופיעה מספר פעמים בפסטיגל.

בר זוהר הנחתה טקסי פרסים ותחרויות אופנה, הופיעה במחזות הזמר "מרי לו" (הבימה 2004), "טרזן וג'יין" (2005) ו"היפה והחיה" (2006). ב-2001 שיחקה ב"שחר". בשנת 2004 הנחתה את התוכנית "תעביר את זה הלאה", שלא האריכה ימים, ובשנת 2005 שבה לשחק באופרות סבון, כאשר גילמה כוכבת טלוויזיה קפריזית בטלנובלה "טלנובלה בע"מ", שהוקרנה בטלוויזיה בכבלים ושיחקה לצד טלי שרון. עד שנת 2005 (אז הוחלפה באסתי גינזבורג), הובילה את קמפיין האופנה של חברת "פוקס", שהפרסומות עבורה נשאו אופי מיני ופרובוקטיבי.

ב-2006 השתתפה בתוכנית המציאות "פעם בחיים" ב-yes וגם במחזמר "היפה והחיה". במהלך 2007 שימשה כשופטת בתוכנית "הדבר הגדול הבא", לצד יהורם גאון ונועה תשבי, בערוץ 2 ברשת.

בפברואר 2008 לוהקה לתפקיד הראשי בטלנובלה "חשופים" של HOT, שהחלה את שידוריה בערוץ HOT3 ביוני 2008. בר זוהר משחקת לצד גיא לואל, צופית גרנט, אנחל בונני ועוד.

בשנות התשעים ניהלה מערכות יחסים מתוקשרות עם יהודה לוי, ליאור מילר וגיל ססובר.

בספטמבר 2005 נישאה לשחקן גיא זו-ארץ. ב-25 באוקטובר 2007 נולד בנם הבכור יהלי.

  שחקנית, דוגמנית ומנחת טלוויזיה ישראלית.

נולדה באשקלון ב-19 ביולי 1967 למשפחה ממוצא מרוקאי. כבר מגיל צעיר החלה את קריירת הדוגמנות. בשנת 1981 כשהייתה בגיל 14, השתתפה במספר קמפיינים, ביניהם לחברת האופנה "קסטרו".

ב-1994 פרצה אבקסיס לראשונה לתודעת הקהל כאשר הופיעה בסרטון פרסומת של חברת האופנה "קסטרו" בערוץ 2. ב-1993,הצטרפה אבקסיס לצוות מנחי ערוץ הילדים לצד עודד מנשה, מיכל ינאי ועינת ארליך, בו הנחתה עד 1996 - בין התוכניות שהנחתה "הכיתה המעופפת", "עץ הפיטפוזים" ועוד.

בשנת 1991 השתתפה בסרט הקולנוע הצרפתי-ישראלי בבימויו של אלכסנדר ארקדי "עבור סאשה" ("פור סשה"), לצד השחקנית הצרפתייה סופי מרסו. בשנת 1992 השתתפה בסרט "סיפורי תל אביב". בשנת 1993 השתתפה בסרט הקולנוע האמריקאי "זרים בלילה". באותה שנה הספיקה להשתתף בסרט ישראלי "הירושה" של הבמאי אמנון רובינשטיין. בשנת 1996 השתתפה במספר סרטי טלוויזיה צרפתיים.

בשנת 1999 החלה להשתתף בצילומי סדרת הטלוויזיה "שבתות וחגים" זוכת פרס אופיר ופרס האקדמיה לטלוויזיה. בסדרה זו היא אף זכתה בפרס מסך הזהב בקטגוריית "השחקנית הטובה ביותר". במקביל השתתפה בסרטו של עמוס גיתאי "קדוש" (1999). הסרט השתתף במספר פסטיבלים בעולם והופץ במדינות שונות.

בסוף 2003 שיחקה בסרטו של עמרי לוי "מיס אנטבה", שזכה בפרס בפסטיבל ברלין. במקביל השתתפה בסרט "חיים זה חיים", ובסרטו של עמוס גיתאי "עלילה".

בשנת 2004 הנחתה תוכנית בערוץ התכלת והשתתפה בהפקה הבינלאומית המיוחדת "תחייה ותהייה" של המפיק מרק רוזנבאום בבימוי ראדו מיכאילאנו, שזכה במספר פרסים בפסטיבלים שונים בעולם, ביניהם בפסטיבל ברלין.

במהלך שנת 2005 שיחקה לראשונה יחד עם אמה, ריימונד אבקסיס, בתפקידים של אם ובת בסרט הטלוויזיה "חתה יסבח סבח", בבימויו של דוד דרעי. בסרט, זוכה פרס האקדמיה לטלוויזיה, עליו זכתה גם אמה בפרס השחקנית הטובה ביותר, מגלמת יעל את אתי, רעייתו של מיקי (בגילומו של אבי גרייניק), גבר נשרך ששידכה לה אמה, איתו היא מנהלת מערכת יחסים עקרה ואפרורית.

בשנת 2008 שיחקה אבקסיס בסרטם של שלומי ורונית אלקבץ, "שבעה".

אנג'לינה ג'וֹלי (במקור ג'ולי וויט, או באנגלית: Angelina Jolie Voight; נולדה ב-4 ביוני 1975) היא שחקנית קולנוע אמריקאית. ג'ולי זכתה בשלושה פרסי גלובוס הזהב וגם בפרס האוסקר לשחקנית המשנה על תפקידה בסרט "נערה בהפרעה". סרטים רבים בכיכובה היו לשוברי קופות ברחבי העולם, והמוצלח שבהם עד כה, קונג פו פנדה, גרף למעלה מ-400 מיליון דולר ברחבי העולם‏‏. מלבד הצלחותיה הקולנועיות נודעה ג'ולי גם ביופיה, ובשיא תהילתה הוכתרה לא פעם כאחת מהשחקניות היפות ביותר בעולם הבידור.

פרסומה הרב של ג'ולי משך תשומת לב תקשורתית רבה לחייה הפרטיים במהלך השנים ומערכת היחסים שלה עם בן זוגה הנוכחי, השחקן בראד פיט, ומשפחתם המשותפת זכו לסיקור תקשורתי נרחב. תהילתה והצלחת סרטיה הביאוה למעמד של כוכבת הוליוודית ואחת השחקניות בעלות השכר הגבוה ביותר בתעשיית הקולנוע האמריקאית‏‏. בתחום הציבורי ג'ולי ניצלה תהילתה זו, בין השאר, לקידום מפעלים הומניטרים בחסות קרנות שונות.

ג'ולי נולדה למשפחה ברוכת כשרון. אביה הוא השחקן ג'ון וויט ואימה הדוגמנית והשחקנית מרצ'לין ברטרנד; דודה הוא הזמר צ'יפ טיילור ורבים מבני משפחתה, לרבות אחיה, עוסקים אף הם באמנויות הבמה. ב-1976, שנה לאחר הולדתה, נפרדו הוריה של ג'ולי והיא ואחיה עברו להתגורר עם אמם בעיירה הקטנה פליסיידס שבמדינת ניו יורק. במהלך שהותה בניו יורק נחשפה ג'ולי לעולם הקולנוע והוקסמה ממנו‏‏‏‏. 10 שנים מאוחר יותר, כאשר חזרה ג'ולי, אז בת 11, ללוס אנג'לס עם משפחתה, החלה את צעדיה הראשונים בעולם המשחק.

עם המעבר ללוס אנג'לס נרשמה ג'ולי למכון לאמנות המשחק אשר הקים הבמאי והמפיק הנודע לי סטרסברג. עם זאת, בראיונות עמה היא מספרת על תחושת דחייה חברתית אותה חשה באותן שנים, מאחר ומשפחתה לא הייתה עשירה או בעלת אמצעים כאלו של חבריה לספסל הלימודים, וכן כי אלו צחקו על מראה הרזה ועל משקפיה וגשר השיניים אשר הרכיבה באותו זמן. בגיל 14 ניסתה מזלה בקריירת דוגמנות, אך משזו לא פרחה התערערה תחושת הביטחון העצמי של ג'ולי. בתקופה זו חלה טלטלה בחייה של ג'ולי - היא פרשה מלימודי המשחק והדרמה והחלה לבלות בהופעות רוק כבד וריקודי פוגו אלימים. לימים סיפרה כי באותן שנים צילקה עצמה באמצעות סכין בניסיון מזוכיסיטי להרגיש כאב‏‏, לבשה בגדים שחורים וצבעה שערה לסגול וכי שאפה להיות קברנית‏‏.

בגיל 16 נפרדה מחברה לחיים באותה תקופה ושכרה דירה בקרבת מגוריה של אימה. היא סיימה את לימודיה התיכוניים וחזרה ללימודי המשחק. דמותו של אביה נפקדה זמן רב מחייה של ג'ולי, על אף מספר ניסיונות לקרב בין השניים ואף שיתוף פעולה קולנועי מאוחר יותר. על אף שבתחילת הקריירה שלה עדיין נשאה את שם אביה, היא הופיעה תחת שם הבמה ג'ולי. ב-2002 הגדילה לעשות ושינתה השם באופן רשמי, ללא שם המשפחה וויט. לימים טען אביה כי לג'ולי בעיות רגשיות קשות, בעוד שג'ולי אמרה כי על אף שאינה כועסת על אביה, הרי שאיננה מעוניינת לפתח עימו מערכת יחסים קרובה.

תחילת הקריירה
לאחר סיום התיכון החלה ג'ולי להתמקד בקריירת הדוגמנות והמשחק. ג'ולי החלה לדגמן עוד בגיל 14, עת חתמה על חוזה ראשון בתחום. בצעירותה הרבתה לדגמן בארצות הברית ובאירופה, בעיקר בלונדון ואף הופיעה במספר וידאו קליפים. עם התמקדותה מחדש במשחק בגיל 16 החלה לאמץ את שיטת המשחק של אביה - התבוננות באנשים כדי להדמות להם. לאחר סיום התיכון והתנסות קצרה במשחק בסרטי הסטודנטים העצמאיים שהפיק אחיה, פנתה ג'ולי להופיע בסרטי קולנוע מסחריים.

הופעתה הראשונה הייתה ב-1993 בסרט מדע בדיוני דל תקציב בשם "מכונת תופת 2", שם שיחקה פאם פאטאל אנדרואידית. מאוחר יותר זכתה לראשונה לתשומת לב ציבורית נרחבת יותר, בסרט "מרדף ממוחשב" - בו גילמה את דמותה של האקרית מושכת. ביקורת בניו יורק טיימס ציינה אותה לטובה הן בזכות מראה והן בזכות כישורי המשחק שהפגינה‏‏. הסרט, אשר נחל כשלון קופתי באקרנים, זכה לתחייה מחודשת בהפצה מסחרית לווידאו. במהלך צילומי הסרט פגשה בבעלה הראשון, השחקן ג'וני לי מילר, לו נישאה כשנה לאחר צילומי הסרט.

הופעותיה בשנים שלאחר מכן התרבו עד מאוד, ובין 1995 ל-1997 הופיעה ג'ולי במספר רב של סרטים. בבולט שבהם, "פוקס פייר", שיחקה ג'ולי דמות משנית ושוב זכתה לביקורות מהללות מקרב העיתונים אשר טענו כי כישוריה ומראה מאפילים על אלו של הכוכבים הראשיים‏‏. לקראת סוף תקופה זו בקריירת המשחק של ג'ולי הייתה זו דווקא הופעה בקליפ לשירם של חברי להקת האבנים המתגלגלות "Anybody Seen My Baby" עליה ניתן היה להצביע כהופעתה הבולטת ביותר, ואולי הראשונה ביצירה מצליחה במיוחד. ג'ולי גילמה את הדמות הנשית הראשית, אחריה רודף סולן הלהקה מיק ג'אגר, והצלחת השיר במצעדים הובילה לשידורים חוזרים ונשנים של הקליפ.

פריצת הדרך
שנת המפנה בקריירה של ג'ולי הייתה 1997, בה כיכבה בסרט הטלוויזיה Geroge Wallace באחד התפקידים המשניים. הפעם שבחי העיתונאים לא נעצרו בדפי העיתון ובטורי הביקורת, וג'ולי קיבלה עבור תפקיד זה את פרס גלובוס הזהב, וכן מועמדות לפרס אמי. בשנה העוקבת גילמה ג'ולי את דמותה של הדוגמנית ג'יה קרנג'י בסרט הטלוויזיה אשר נשא את שמה - "ג'יה". הסרט, אשר זכה לביקורות נלהבות, כלל סצינות פרובוקטיביות וכן סצינות עירום של ג'ולי וזיכה אותה בשנית בפרס גלובוס הזהב.

ג'ולי ניצלה את נסיקת הקריירה שלה דווקא למיתון מספר הסרטים בו הופיעה. אם בשנים הקודמות הייתה מופיעה בכ-4 סרטים בשנה, הרי שמספר זה החל לרדת ל-3 ול-2. במקום השתתפות בהפקות נוספות החליטה ג'ולי להשקיע זמן רב יותר בלימודים והיא נרשמה ללימודי קולנוע ותסריטאות באוניברסיטת ניו יורק.

ב-1999 הופיעה ג'ולי ב"מגדל פיקוח", אשר כשל הן בקופות והן בביקורות, אך תחנה זאת בקריירה של ג'ולי ראויה לציון כיוון שבו גילמה את אשתו המפתה של בן דמותו של בילי בוב ת'ורנטון, אשר לימים יהיה בעלה השני. הופעות בולטות יותר שלה באותה שנה היו בסרט "אספן העצמות", אשר הצליח בקופות אך כשל בביקורות, ו"נערה בהפרעה" - עליו הורעפו ביקורות מהללות רבות. בזה האחרון גילמה ג'ולי צעירה חולת נפש כתפקיד משנה לגיבורת הסרט, אשר גולמה על ידי וינונה ריידר. על אף שרבים ציפו שהסרט יסמן את חזרתה של ריידר, בעברה כוכבת מצליחה ופופולרית, למרכז הבמה ההוליוודית, הרי ששוב דמותה של ג'ולי האפילה על אלו של חבריה לסרט‏‏. ג'ולי זכתה בגלובוס הזהב בפעם השלישית עבור תפקידה זה והוסיפה למניינה גם את פרס האוסקר בקטגוריית שחקנית המשנה.

ההצלחה הגדולה
נדמה היה שהזכייה בפרסי האוסקר וגלובוס הזהב יהוו נקודת השיא עבור ג'ולי, אך תשומת הלב התקשורתית לה זכתה וההכרה בה ככוכבת הוליוודית גרמו לקריירת הקולנוע שלה לנסוק לגבהים חדשים. על אף שרבים מסרטיה בתקופה זו לא זיכו אותה בביקורות חיוביות רבות, הרי שבתוך שנים מספר הפכה ג'ולי לאחת מהשחקניות היקרות ביותר בהוליווד ועד מהרה קיבלה בממוצע יותר מ-15 מיליון דולר עבור הופעותיה‏‏.

סרטה הראשון בתקופה זו היה העיבוד הקולנוע למשחק המחשב המצליח "טומב ריידר" ב-2001. בעבור גילומה את גיבורת הגרסה הקולנועית למשחק, לארה קרופט, ג'ולי קיבלה 7.5 מיליון דולר ‏‏. הסרט זכה לביקורות שליליות רבות וכך גם הופעתה של ג'ולי, אך לא היה די בהן כדי להשפיע על הביקוש אליו בקופות הקולנוע, והסרט היה ללהיט בינלאומי וגרף יותר כ-275 מיליון דולר באקרנים ברחבי העולם.

לאחר מספר סרטים פחות מצליחים סרט ההמשך של טומב ריידר - "טומב ריידר 2 - סוד החיים" שוב היה להצלחה כבירה עבור ג'ולי בשנת 2003 והיא קיבלה עבורו 12 מיליון דולר. סרטה המצליח הבא, בשנת 2004, היה סרט ההנפשה "תפוס ת'כריש", בו תרמה את קולה לאחת מדמויות המשנה. באותה שנה הופיעה גם בסרט "אלכסנדר", כאולימפיאס, אימו המניפולטיבית של אלכסנדר מוקדון. על אף שהסרט כשל בקופות בארצות הברית, הרי שזכה להצלחה רבה בהקרנות במדינות אחרות וגרף למעלה מ-100 מיליון דולרים.

ב-2005 ג'ולי זכתה למשכורת הגבוהה ביותר שלה עד כה, כאשר בעבור הופעתה בחידוש לסרט של אלפרד היצ'קוק - "מר וגברת סמית" גרפה לכיסה 20 מיליון דולר‏‏. בסרט גילמה ג'ולי רוצחת שכירה לצד כוכב הוליוודי אחר - בראד פיט, אשר גילם את בעלה, רוצח שכיר אף הוא. מערכת היחסים הבדיונית הפכה במהרה למציאותית והשניים הפכו לזוג מתוקשר, בזמן שהסרט עצמו נחל הצלחה עצומה וגרף כ-478 מיליון דולר ברחבי העולם.

סרטה הבולט הבא היה ב-2007, עת שיחקה בסרט "בכוח הלב", אודות העיתונאי היהודי דניאל פרל. ג'ולי שיחקה בתפקיד הראשי בסרט, כאשתו של פרל, וזכתה בעבור הופעתה בפרס גלובוס הזהב, הרביעי בקריירה שלה. לצד סרט זה המשיכה לככב בשוברי קופות, בהם "בייוולף" (עיבוד קולנועי לאפוס ההיסטורי "ביוולף") מאותה שנה ו-"מבוקש" ו-"קונג פו פנדה" בשנה העוקבת. זה האחרון, סרט הנפשה בו נתנה את קולה לאחת מדמויות המשנה העיקריות, היה לסרטה המצליח ביותר עד כה וגרף למעלה מ-200 מיליון דולר בארצות הברית בלבד‏‏.
 
ג'ולי ופיט, 2007במהלך חייה הבוגרים נודעו שלוש מערכות יחסים עיקריות של ג'ולי, שלושתן עם בני זוג אותם הכירה על סט צילומי אחד מסרטיה. כך היה עם בעלה הראשון, השחקן הבריטי ג'וני לי מילר, אשר שיחק לצידה בסרט "מרדף ממוחשב". השניים נישאו ב-28 במרץ 1996, שנה לאחר עליית הסרט לאקרנים, אך הנישואין הדרדרו במהרה. השניים החלו לחיות בנפרד שנה לאחר טקס נישואיהם, עת הקריירה הקולנועית של ג'ולי החלה לנסוק, ולבסוף התגרשו ב-1999. חבריה של ג'ולי להפקות הסרטים העירו כי הייתה נוהגת "להיכנס לדמות" באופן מוקצן ולעתים סירבה לדבר עם בעלה כדי לא "לצאת מהדמות". באותן שנים גילמה ג'ולי דמות סוציפתית ב"נערה בהפרעה" ואת הדוגמנית המכורה לסמים ג'יה, דבר אשר הקשה התקשורת עימה, הן עבור עמיתיה המקצועיים והן עבור בעלה‏‏.

שנה לאחר גירושיה הראשונים נישאה ג'ולי בשנית, הפעם לשחקן האמריקני בילי בוב ת'ורנטון. נישואים אלו התחילו והסתיימו באופן דומה לראשונים - ג'ולי הכירה את ת'ורנטון על סט סרטם המשותף "מגדל פיקוח" והשניים התגרשו שלוש שנים לאחר שנישאו. אך לא ק' בזאת נדמו הנישואין, אלא גם במפגן האהבה והמסירות הפומבי אשר הפגינה ג'ולי עם כל אחד מבני זוגה, לעתים עד למידות פרובוקטיביות. כך, לדוגמה, בטקס נישואיה עם מילר עטתה ג'ולי מכנסי עור וחולצת טריקו לבנה ועליה כתוב שמו של מילר בדמה שלה‏‏. עם ת'ורנטון חלקה ג'ולי תליונים ובתוכם דמם של בני הזוג, אותם ענדו השניים לצוואריהם כאות לאהבתם‏‏. בראיונות לאחר כל אחת מתקופות הנישואין הקצרות ציינה ג'ולי כי חוסר החלטיות בדבר זהותה או חוסר בגרות הם שתרמו לפרידות המהירות‏. קו דמיון נוסף בין שתי מערכות יחסים אלו הוא המשך היחסים הטובים והידידותיים בין בני הזוג לשעבר וג'ולי גם לאחר התפוררות מערכת היחסים הרומנטית.

ג'ולי לא הביאה לעולם ילדים עם שני בעליה. עם זאת, בעודה נשואה לת'ורנטון אימצו השניים את מדוקס צ'יוון, תינוק קמבודי יתום. ג'ולי החליטה לאמץ את הפעוט הקמבודי, שהיה באותה העת בן 7 חודשים, לאחר שביקרה פעמיים במדינה, לראשונה בעת צילומי הסרט "טומב ריידר" ומאוחר יותר בשליחות הומניטרית של האו"ם. לאחר גירושיה מת'ורנטון אימצה ג'ולי תינוקת אתיופית בת 6 חודשים, לה קראה זהרה מרלי, אך באותה העת התקשורת כבר החלה לשער לגבי מערכת יחסים חדשה של ג'ולי.

במרץ 2005 הגישה השחקנית האמריקאית ג'ניפר אניסטון בקשה לגירושין מבעלה דאז - השחקן בראד פיט. צהובונים אמריקאיים העלו השערות כי בין הסיבות לגירושין היה רומן מחוץ לנישואין של פיט - עם ג'ולי. השניים נפגשו במהלך 2004 כאשר גילמו זוג נשוי בחידוש לסרטו של היצ'קוק - "מר וגברת סמית'". צלמי פפראצי פרסמו תמונות של השניים עם בנה המאומץ של ג'ולי על חוף הים בקניה כחודש לאחר תחילת הליך הגירושין של פיט, דבר אשר הגדיל הסערה בתקשורת הצהובה בנושא. באותה התקופה סירבו ג'ולי ופיט להגיב לשאלות העיתונאים בדבר מערכת היחסים האפשרית ביניהם. ג'ולי כן הגיבה להשערה כי זו התחילה בעת צילומי הסרט, כאשר פיט היה עדיין נשוי, באומרה כי לעולם לא הייתה מנהלת רומן עם גבר נשוי, מאחר ואביה בגד באימה בעודם נשואים. היא סיכמה דבריה בהסתייגויות חריפות מהרעיון: "זה לא משהו שאוכל לסלוח עליו. לא אוכל להסתכל על עצמי במראה בבוקר שלאחר מכן. לא אמשך לגבר שבגד באשתו."‏‏

על כל פנים, ג'ולי ופיט אכן הפכו ברבות הימים לזוג. פיט הגיש בקשה להוסיף את שמו כהורה מאמץ למדוקס וזהרה בדצמבר 2005, וזו אושרה בינואר 2006, זמן קצר לאחר שג'ולי התוודתה בראיון כי היא נושאת את ילדתם המשותפת. זו נולדה במאי 2006 בנמיביה וקיבלה השם שילה נובל. ג'ולי ופיט המשיכו לאמץ, וקיבלו למשפחתם את פקס ת'יין, יתום וייטנאמי, אשר היה בן 3 בעת האימוץ. עם הזמן הזוג הפך לאייטם תקשורתי בפני עצמו, והכיסוי החדשותי בעניינם הלך וגבר.

בני הזוג זכו לכינוי "ברנג'ילנה", כמעין הלחם של שני שמותיהם, ותצלומים שלהם ושל ילדיהם הפכו למוצרים יקרי ערך עבור עיתוני הבידור והצהובונים. ההורים פתרו הבעיה עם שילה בכך שמכרו התמונות ישירות למפיצים, במקום להמתין שצלם פאפארצי זה או אחר יתגנב "לתפוס" תמונה. העניין התקשורתי אך גבר עם הודעתה של ג'ולי ב-2008 כי היא נושאת זוג תאומים מפיט. השניים, בן ובת, נולדו ב-12 ביולי באותה שנה וזכו לשמות ויויאן-מרצ'לין ונוקס-לאון. את הזכות לצילומים ראשונים של השניים מכרו ג'ולי ופיט תמורת 14 מיליון דולר למגזין People, אותם ייעדו לצדקה.
 
הקעקועים על גבה, 2007עם עליית קרנה תדמיתה של ג'ולי הפכה למקור עניין בקרב העיתונות, ולעתים הרי שתדמיתה התקשורתית היא זו שעוררה את העניין התקשורתי. ג'ולי ניחנה לדעת רבים ביופי רב ותפקידים רבים אותם גילמה במהלך הקריירה שלה היו של נשים מפתות או דוגמניות. בין הבולטות שבדמויות אלה היא לארה קרופט, גיבורת הפעולה הבדיונית של סדרת משחקי המחשב "טומב ריידר". ג'ולי נבחרה מספר פעמים בסקרים שונים לאחת הנשים היפות בעולם, אם לא היפה שבהם‏‏. ג'ולי נודעה גם בקעקועיה הרבים, הכוללים ציטוטים ואימרות במספר שפות. עם הזמן הסירה חלק מקעקועיה, לרבות שמו של בעלה השני לאחר שהשניים התגרשו.

ג'ולי נהגה לעתים בפרובקטיביות במעמדים ציבוריים, אשר הלהיטו רבות את התקשורת הצהובה אשר החלה לעקוב אחר מעשיה. הצהרות אהבה והפגת חיבה רבה לאחיה במהלך טקס האוסקר התפרשו על ידם כרמיזה לגילוי עריות, על אף שהוכחשו נמרצות על ידי השניים. מנגד, ג'ולי סיפקה חומר רב לצהובונים לגבי חיי המין שלה ודיברה בפתיחות בראיונות על סקרנותה לגבי יחסים סאדו-מאזוכיסיטים ורמזה לגבי נטיות ביסקסואליות. מנהגים לא שגרתיים אחרים אשר אימצה, כגון התליונים מלאי הדם התואמים שחלקה עם בעלה השני, היוו מקור לסקרנות ציבורית ותקשורתית. ג'ולי סיכמה בעבר את תדמיתה הפרובוקטיבית באומרה כי בליבה נותרה כשם שהייתה בילדותה "סתם נערה פאנקיסיטית עם קעקועים"‏‏.

ג'ולי לצד קונדוליסה רייס, 2007לאחר צילומי הסרט "טומב ריידר", אשר נערכו בקמבודיה, החלה ג'ולי לעסוק במלאכה הומינטרית, וניצלה את החשיפה התקשורתית הרבה לה זכתה לקדם מטרות בתחום זה. מעבר לאימוץ ילדים מארצות העולם השלישי ערכה הכוכבת סיורים מתוקשרים במקומות אלו בחסות האו"ם. בין השר סיירה בטנזניה, סיירה ליאון ובמחנה פליטים אפגניסטנים בפקיסטן השכנה, גייסה כספים ותרמה משלה.

עם התגברות מפעליה אלו שמחה נציבות האו"ם לפליטים לצרף תחת חסותה את ג'ולי ולבסוף מינתה אותה ל"שגרירת רצון טוב" של הנציבות. במסגרת שליחות זו ג'ולי ביקרה בין השאר במחנות פליטים באקוודור, תאילנד, קוסובו, נמיביה, קניה, סרי לנקה, דרפור, טנזניה ואף מבקשי מקלט מדיני בארצות הברית. לדבריה, מטרתה במסעות וביקורים אלו הייתה נסיון לעורר מודעות לצרתם של האנשים אשר נאספו במחנות.

ג'ולי פעלה גם באופן פרטי ללא נציבות האו"ם וביקרה במחנות פליטים עיראקים וסודנים במזרח התיכון. עם הזמן לא הסתפקה רק בביקור במחנות פליטים והחלה להפגש עם מנהיגים פוליטים, הן אמריקאים והן זרים לה, והקימה מספר קרנות במטרה לעזור לפליטים ומבקשי מקלט מדיני. עוד הוציאה לאור ספר המתאר את חוויותיה ממסעות אלה והפיקה סדרה תעודית לערוץ MTV המתעדת את מסעותיה בקניה. כאשר ההמולה התקשורתית סביבה וסביב ילדיה ובן זוגה בראד פיט הגיעה לשיאה‏‏ ניצלו בני הזוג את הכספים הרבים ששולמו להם תמורת תצלומי תאומיהם המשותפים לכספי תרומה.

ג'ולי כובדה במספר תארים וכיבודים על מפעליה ההומינטרים. בין השאר זכתה לאזרחות של כבוד בקמבודיה, הייתה לראשונה שזכתה בפרס "אזרח העולם" מטעם האו"ם וב"פרס החירות" מאת "ועדת ההצלה הבינלאומית" (IRC).

רודברג נולדה במושב רמת צבי, למדה בכפר הנוער "ניר העמק" שליד עפולה.

הופעתה הציבורית הראשונה הייתה בשנת 2001, בגיל 15. אז השתתפה בפרסומת למשקה "צ'רי קוקה קולה" של חברת קוקה קולה. עיקר פרסומה היה בתפקיד שירלי בטלנובלה אהבה מעבר לפינה (ששודרה בערוץ 2) אותו גילמה במשך שלוש עונות. היא שיחקה בתפקיד ראשי בסרט "אבא שחור לבן", ובשנת 2004 השתתפה בפסטיגל. רודברג דיגמנה בעבר לחברות הלבשה רבות (כגון "פוקס") והשתתפה בפרסומות.

באפריל 2005 התגייסה לחיל החינוך ושובצה בתיאטרון צה"ל.

בשנים 2006 - 2007 שיחקה בעונה הרביעית של טלנובלה "השיר שלנו" כבתו של הרמטכ"ל, הנאלצת להסתדר עם חברתו החדשה.

ביולי 2006 דיבבה בסרט כיפה אדומה: הסיפור האמיתי. מ-2004-2006 היא דיגמנה את מותג הספורט "סקצ'רס". השתתפה (כדמות הראשית) בטלנובלה סלולרית הנסיכה, שהייתה הטלנובלה הסלולרית הראשונה בישראל.

כיום הימלבלוי משתתפת בסדרת המתח "הכפולה" לצד רודריגו גונזלס, חברהּ לשעבר. ב-29 ביוני 2008 החלה להגיש תוכניות בערוץ הילדים. כמו כן, הימלבלוי מדגמנת עבור חברת פלפל. בסוף 2008 תעלה דאוס, סדרת טלוויזיה בכיכוב הימלבלוי שתשודר ב-yes.

רפאלי נולדה ב-1985 בהוד השרון. החלה את קריירת המשחק בגיל שמונה חודשים בלבד. ב-1987 היא צולמה לפרסומות שונות כמו סינרים חד-פעמיים ("פפיונים") ולסרטי "אגפא". כילדה שיחקה בפרסומות, ובגיל שבע שיחקה בסרט הקולנוע הישראלי "חסד מופלא". היא אף כיכבה בקלטת לילדים "כמו גדולים" של אריק איינשטיין. בגיל שמונה, כיכבה רפאלי בפרק השני של הסדרה "קופיקו".

רפאלי למדה בבית הספר התיכון "הדרים" שבהוד השרון.

משנת 2000 החלה להשתתף בקמפיינים רבים, הצטלמה לקטלוגים של חברות אופנה כמו "קסטרו" ובגדי הים "פלפל" והובילה מסעות פרסום גדולים, ביניהם למילקי. ב-2000 וב-2001 זכתה בתואר "דוגמנית השנה", נבחרה לתואר זה גם בעיתונים "מעריב לנוער" ו"ראש 1" בשנים 2001 ו-2002. בשנת 2002 הייתה דוגמנית הבית של חברת האופנה "רנואר" ובנוסף, צולמה להפקות אופנה שונות בחו"ל. היא כיכבה בשערי מגזיני אופנה ובעיתונים מובילים בחו"ל, ביניהם "אל" הצרפתי.

בשנת 2005 עשתה את צעדיה הראשונים בתחום המשחק בסדרה היומית "פיק אפ" ששודרה בערוץ 10, שם גילמה את נועה צוקרמן.

בשנת 2006 השתתפה רפאלי בצילומי קטלוג הלבשה תחתונה של "ויקטוריה'ס סיקרט" ובמוסף בגדי הים של "ספורטס אילוסטרייטד" (ושוב בפברואר 2008 ) - הדוגמנית הישראלית הראשונה שהצליחה לעשות זאת. בשנת 2006 נבחרה לפרזנטורית של חברת האופנה "אירית".

מדצמבר 2006 מקיימת רפאלי מערכת יחסים רומנטית עם השחקן ההוליוודי לאונרדו דיקפריו, דבר שתרם לפרסומה ולמעמדה בעולם הדוגמנות.

רפאלי קיבלה את התפקיד הראשי בסרטו של חיים בוזגלו "Session".

עדי נוימן זכתה לפריצה הגדולה שלה כשהיתה בת 15 וזכתה בתחרות נערת השנה 1997. זמן קצר לאחר הזכייה היא נדדה לפאריז ולאחר מכן לניו יורק, שם סיימה את לימודיה בתיכון. אגב, יש לה גם דודה מפורסמת למדי, העונה לשם גליה אלבין.

נוימן הובילה את קמפיין קסטרו במשך שש עונות והצטלמה לגדעון אוברזון, רנואר ודן קסידי. בחו"ל הופיעה בקמפיינים של אדידס, ויקטוריה סיקרטס, לה פרלה, פנטן ומיו מיו. כמו כן, כיכבה על שערים של מגזינים נחשבים כמו אל, מארי קלייר, קוסמופוליטן, ווג. לאחרונה הצטלמה לפרסומת לטלוויזיה של הבושם CK1 מבית קלווין קליין.

בנוסף, הופיעה נוימן גם על המסך הקטן. היא הנחתה בערוץ !E ספישל מאחורי הקלעים של נער ונערת השנה, והשתתפה בריאליטי "החיים עפ"י Y" בלווין.

בימים אלה היא חולקת את זמנה בין ישראל לארה"ב. כאן מצטלמת למספר קמפיינים שונים, ובחו"ל עושה את זה בגדול עבור מותגי בעלי שם כמו "נאוטיקה", ובמקביל מפתחת עם אחיה מותג הלבשה לילדים.

עדי נחשבת לחברה טובה של בר רפאלי השוהה גם היא בניו יורק , מסתבר שעדי היא זו שהכירה לבר רפאלי את ליאונרדו די קפריו.

במרץ 2009 היא נכנסה לתוכנית הריאלטי המצליחה " האח הגדול vip". עדי לא הצליחה להתברג לגמר הגדול אבל בהחלט הותירה את רושמה בתוכנית.

נטלי עטיה (נולדה ב-19 בפברואר 1975 בבני ברק), דוגמנית, שחקנית ומנחת טלוויזיה ישראלית.

עטיה, בת למעצבת אופנה ועובד בנק, החלה את דרכה כבר בגיל 15, כאשר התגלתה על ידי סוכנת דוגמנות מציריך, ובמהלך נעוריה עבדה כדוגמנית בשווייץ ובגרמניה. לאחר מכן נחשפה בארץ בתמונת עירום מפורסמת שהעניקה לרון קדמי, כשנחש בלבד לגופה. כבר בגיל 19, לדבריה, פרשה מהתחום, אך לאורך השנים המשיכה עטיה לככב בתצוגות אופנה ובקמפיינים.

עם השנים השתלבה בעולם הקולנוע, ושיחקה בסרטים "ב-72 לא הייתה מלחמה" (1995), "הצל של החיוך שלך" (1998) של איתן ענר, "יום יום" (1998) ו"הארץ המובטחת" (2004) של עמוס גיתאי, "אגוז" (1999), "ימים של אהבה" (2005) של מנחם גולן, "שלוש אמהות" (2006) של דינה צבי ריקליס, "ביי ביי לאהבה" (2006) ו"כבוד" (2007) של חיים בוזגלו.

לאורך השנים השתתפה בסדרות הטלוויזיה "קפה פריז" (1998) בערוץ 3 ו"כסף קטלני" (1998), "זינזאנה" (1999) ו"לוויתן בחוף שרתון" (1997) בערוץ 2. עטיה הגישה את "סגנון מקומי" ב"גוונים", "זאפ לראשון" בערוץ הראשון, את "המלך הבא" ב"בריזה" ואת "יוצאים" בערוץ 10. בין השאר שיחקה בהצגה "מובטל נולד" בתיאטרון גבעתיים.

עטיה ניהלה בעבר רומנים מתוקשרים עם טל ברמן, ניר לוי, איציק זוהר ושחר סגל. הייתה נשואה לאדריכל עגנון גרנות, עמו הביאה לעולם את בניה, עומר ועינם.

ת'רון נולדה בעיר בּ‏אנוני, במחוז גוטנג שבדרום אפריקה. אביה, צ'ארלס ת'רון, היה בעלים של חברת בנייה ממוצא ההוגנוטים. אמה, גֵרדה, היא ממוצא גרמני והשתלטה על עסקי בעלה לאחר מותו. שפת האם של ת'רון היא אפריקאנס, בנוסף היא דוברת אנגלית רהוטה, וגם מגוון רחב של שפות וניבים הנפוצים בדרום אפריקה, שלמדה משכניה ומהעובדים של אביה בחוותו.

ת'רון גדלה כבתם היחידה של הוריה בחוותם הקרובה ליוהנסבורג. בהיותה בת 13 נשלחה לפנימיה והחלה את לימודיה בבית הספר הלאומי לאומנויות ביוהנסבורג. בגיל 15 ת'רון הייתה עדה למותו של אביה, אלכוהוליסט אלים, כשאמה יורה בו כהגנה עצמית, לאחר שתקף אותה. שום העמדה לדין לא התבצעה בעקבות המקרה.

בהיותה בת 16, ת'רון נסעה למילאנו שבאיטליה כחלק מחוזה דוגמנות בן שנה אחת, לאחר שזכתה בתחרות יופי מקומית. החוזה שלה הסתיים כשהייתה בניו יורק והיא החליטה להשאר שם, כשהתקבלה ללימודים בבית ספר לבלט, שם התאמנה כרקדנית בלט. פציעה בברך גרמה לה לוותר על קריירה כרקדנית בלט כשהייתה בת 18.

בלא יכולת לרקוד, היא קנתה כרטיס ללוס אנג'לס לכיוון אחד. בתום שמונה חודשים בעיר, היא לוהקה לתפקיד ראשון, ללא מילים, שצולם כסרט Direct-to-video. זה היה ראשיתו של הופעות בסרטים הוליוודים רבים ומצליחים, שהחלה בדרמת הפשע "שני ימים באל.איי" (1996), עם ג'יימס ספיידר והמשיכה עם "מלכודת לפרקליט", לצד אל פאצ'ינו, הסרט לילדים, "סופר ג'ו יאנג", הדרמה "תקנות בית השיכר", "אשת האסטרונאוט", לצד ג'וני דפ, סרט הפעולה "משחק הצבאים", לצד בן אפלק, דרמת הפשע "רחובות מושחתים", לצד מארק וולברג, כמו גם ב"הג'וב האיטלקי" ו"גברים עם כבוד", בו הופיעה לצד רוברט דה נירו. כמו כן היא כיכבה בשני סרטים של וודי אלן: "סלבריטי" (1998) ו"קללת אבן העקרב הירוקה" (2001).

ב-2003 הזדמן לה להראות את יכולות המשחק שלה מעבר לדמות הבחורה הבלונדינית היפה הנצמדת לגיבורים הראשיים, כדקורציה. ת'רון גילמה את הרוצחת הסידרתית איילין וורוס בסרט "מונסטר" (שמגולל את סיפור חייה של איילין וורנוס שרצחה שישה גברים). מבקר הקולנוע החשוב, רוג'ר איברט תיאר את הופעתה בסרט כ"אחת מהופעות המשחק הטובות ביותר בתולדות הקולנוע, עליו זכתה בפרס האוסקר בפברואר 2004, כמו גם את פרס איגוד השחקנים האמריקני ואת גלובוס הזהב. לשם גילום דמותה של איילין נאלצה ת'רון לכער את עצמה ולהעלות 15 קילו במשקל גופה, כאנטיתזה לדמויות הפלקטיות אותן גילמה עד לסרט זה.

ב-2004 היא חתמה חוזה עם מעצב האופנה הבריטי, ג'ון גאליאנו, בה הופיעה ת'רון בכרזות הפרסום של J'ADORE על ידי כריסטיאן דיור. לאחר מכן הפכה להיות הדוברת של הבושם של דיור, בו היא מכהנת גם היום. בספטמבר 2005 קיבלה כוכב על שמה בשדרת הכוכבים של הוליווד. באותה שנה כיכבה במותחן המדע בדיוני הכושל "Æon Flux", אולם מנגד קיבלה ביקורות טובות, כולל מועמדות שנייה לפרס האוסקר, על הופעתה בדרמה החברתית "ארץ קרה", בה גילמה כורה במכרות ברזל העוברת הטרדה מינית ונאבקת בבית המשפט על הענשת האשמים לכך. בנוסף כיכבה בסרט הטלוויזיה "חייו ומותו של פיטר סלרס" (2004) עליו קיבלה מועמדות לפרס האמי ול"גלובוס הזהב".

מעבר לקריירה הקולנועית שלה, ת'רון היא פעילה חברתית החברה בארגון אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים, כמו גם חברה בארגוני נשים ותומכת בזכויות ההומואים והלסביות.

גינזבורג נולדה בתל אביב וגדלה בשכונת צהלה. היא הופיעה לראשונה בטלוויזיה בגיל שמונה, בפרסומת לתנובה. בגיל 14 חתמה על חוזה בסוכנות הבינלאומית עלית מודלס. היא השתתפה בפרסומות לחברות האופנה ברברי, פול אנד בר, פרנץ' קונקשן וטומי הילפיגר. בנובמבר 2006 נבחרה להופיע על שער מגזין Elle הצרפתי בכתבת 50 "הצעירים המבטיחים בעולם האופנה".

משנת 2006 החליפה את יעל בר זוהר כדוגמנית הבית של חברת האופנה FOX, יחד עם מייקל לואיס, קודם לכן היא הופיעה לצד יהודה לוי.

לאחר שנתיים בהן הובילה את הקמפיין יחד עם מייקל לואיס הוחלט בפוקס להחליף את גינזבורג בבר רפאלי ואת מייקל לואיס בנועם טור.

בשנת 2008 הפכה גינזבורג לדוגמנית הבית של רשת האופנה TAGWOMAN עבור סכום של מיליון שקלים.

אסתי היא בוגרת בית ספר התיכון- עירוני י"ד בשיכון דן.

ב 2009 היא צפויה להתגייס לצבא.

בינואר 2009 היא נבחרה לככב בגיליון בגדי הים של ספורטס אילוסטרייטד, וכך הפכה לנציגה שניה של ישראל במגזין היוקרתי , אחרי בר רפאלי.

במרץ 2009 אסתי מתחילה לדגמן הלבשה תחתונה עבור "ויקטוריה סיקרט" , בהחלט סוד מאד יוקרתי.

לואיסנה לורליי לופילטו (Luisana Loreley Lopilato; נולדה ב- 18 במאי 1987) היא שחקנית ודוגמנית ארגנטינאית. נולדה וגדלה בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה.

לאחר מספר ניסיונות להתקבל לתוכנית הילדים "קטנטנות" (בספרדית Chiquititas) החליטה המפיקה, כריס מורנה, לתת ללופילטו הזדמנות נוספת וקיבלה אותה לעונה החמישית של הסידרה בשנת 1999. לואיסנה לופילטו גילמה ילדה (שנקראת גם לואיסנה. לופילטו שיחקה בסדרה עד תומה של העונה השביעית. בשנת 2001. בסוף אותה שנה יצא גם לקולנוע בדרום אמריקה וכן בישראל ,"קטנטנות הסרט", שלופילטו השתתפה בו.הסדרה והסרט זכו לאהדה רבה בקרב הקהל הצעיר.

לאחר הסידרה "קטנטנות" המשיכה לואיסנה לעבוד עם כריס מורנה על טלנובלה בשם "המורדים" (Rebelde way). הטלנובלה זכתה להצלחה בכל דרום אמריקה ובישראל, ושודרה בין השניים 2002 ל-2003, ובארץ עד שנת 2004. לופילטו כיכבה באחד מארבעת התפקידים הראשיים, שלצידה כיכבו גם השחקנים פליפה קולומבו קמילה בורדונובה ובנחמין רוחאס. ב"המורדים" גילמה לואיסנה את מיה קולוצ'י, בת לסוכן דוגמניות עשיר, היא הנערה המקובלת והיפה ביותר בבית הספר. "המורדים" שודרה במשך שתי עונות, ובסיום הסדרה יצא סרט המבוסס על הדמויות מן הסידרה. הסרט נקרא "המסע אל החלום" ("Cuatro Caminos") שיצא בשנת 2004.

במסגרת ההצלחה של הסידרה "המורדים" בארץ, הגיעה לופילטו ויתר כוכבי הסדרה להופעות בארץ. השחקנים הגיעו בפסח ב-2003 ובפסח של שנת 2004. כאשר לופילטו גם הגיעה לבדה בחנוכה של שנת 2003 כדי לקדם את המופע שהתקיים בחג הפסח שלאחר מכן.

לופיטו המשיכה לסדרה קומית יומית שהופקה על ידי חברת "פול-קה" בשנת 2005. שם היא שיחקה לצד השחקן דאדי בריברה. הסידרה נקראה "הסודות של אבא" ("Los secretos de papa") וגילמה דמות בשם קמילה ובהמשך קמילה מחליטה לצאת לחיפושים אחר אביה. לאחר מכן שיחקה לופילטו בגרסה הארגנטינאית לתוכנית "נשואים פלוס" ("Casados con hijos") ששודרה בארצות הברית בשנות ה-90. דמותה של לופילטו נקראת פאולה והיא מקבילה לקלי בגרסה האמריקאית. שגם הוא שחקן במקצועו. לסדרה צולמו שתי עונות ושודרה עד סוף שנת 2006. לופילטו במקביל גם שיחקה בסדרה "אלמה פיראטה" ("Alma pirata") מבית היוצר של כריס מורנה שם שיחקה לצד בנחמין רוחאס הסדרה שודרה ממרץ 2006 ועד דצמבר של אותה שנה. בשנת 2007 לופילטו הצטלמה לטלנובלה "אל קאפו" ("El capo"), בכיכובם של ג'יאנלה ניירה ומיגל אנחל רודריגז. מפיקי הסדרה הם אותם מפיקים שהפיקו בעבר את "מונטה כריסטו". כיום לופילטו חברה של הטניסאי חואן מונקו. ב2008 נבחרה לגלם את הדמות הראשית, קנדלה, בסדרה שגם נושאת את שמה של דמותה, ולוהקה לתפקיד סינדרלה בהפקה מיוחדת לתיאטרון. בסמוך לסיום שנה זו, לואיסנה גילמה את דמותה של נינה לסז'ה, בטלנובלה הארגנטינאית "Atracción x4". יחד איתה משחקת גם השחקנית קמילה בורדונובה, ואחיה של לואיסנה, דריו.

מלבד היותה שחקנית, לופילטו עובדת גם כדוגמנית. היא הובילה במשך 3 עונות, את קמפיין החורף של אחת החברות בארגנטינה - 47 סטריט. בזמן שהותה בישראל השתתפה בקמפיין בגדי ים של המותג "גוטקס" ובקמפיין לפרסומת לדאודורנט "כיף".

בוהדנה נולדה בשנת 1977 בשדרות. בגיל 15 זכתה בתחרות מיס באר שבע. בגיל 17 השתתפה בתחרות מלכת היופי וזכתה בתואר נערת ישראל-סגנית המלכה (מקום שני), והשתתפה בתחרות מיס עולם בדרום אפריקה ונבחרה לסגנית שלישית.

מירי בוהדנה המשיכה את קריירת הדוגמנות המצליחה שלה בצילום קטלוגים, פרסומות בארץ ובחו"ל ותצוגות אופנה. השתתפה בקמפיין של חברת TNT בשנת 2004 בקמפיין של גולבארי, ובמאי 2006 בתכשיטי רויאלטי. בוהדנה מיוצגת על ידי הסוכנות לוק.

השתתפה בסרט "אסקימו לימון - החגיגה נמשכת" אשר היה ההתנסות הראשונה שלה בעולם הקולנוע.

כמו כן, הנחתה בטלוויזיה את תוכנית המוזיקה, "ברז", בערוץ Yes בריזה, הנחתה את טקס "מסך הזהב", את "שובו של הקאמבק" בערוץ 2 וכן את השעשועון "מלך הכורסה" יחד עם רמי ורד.

בין השנים 2005-2003 שיחקה את עדן בסדרה "אהבה מעבר לפינה" וככבה בהצגת התיאטרון "אני עם אישתך גמרתי" יחד עם מאיר סוויסה. בשנת 2006 השתתפה בסדרה קרוב לוודאי לצד מאיר סוויסה.

לקראת סוף שנת 2006 עלתה בוהדנה לכותרות כאשר חשפה שהיא בהריון מחברה לחיים, איש העסקים בבו קובו, במקביל הופיעה, לצד כוכבים אחרים, בפסטיגל הנושא את הכותרת "גיבורי הממלכה האבודה". היא ילדה את בנה ב-8 במאי 2007.

הקריירה של אטיאס החלה כבר בגיל 15 כשהופיעה בתוכנית הילדים "מחוץ לפוקוס". בגיל 17 טסה לגרמניה והחלה בקריירת דוגמנות מוצלחת, שבמסגרתה הגיעה לאיטליה שם פרצה לתודעת הציבור כשהשתתפה בתוכניות טלוויזיה, תצוגות אופנה והופיעה על שערי מגזינים. ב-2005 מונתה על ידי העיר מילאנו כדוברת הרשמית כנגד השחתות גראפיטי והתעללות בבעלי חיים. בישראל דיגמנה לחברת האופנה "רנואר" והנחתה את התוכנית "דיל או לא דיל" בערוץ 10. ב-2005 הנחתה את קדם האירוויזיון.

אטיאס השתתפה בסרטים בינלאומיים רבים בשפות שונות כגון אנגלית, איטלקית, עברית וספרדית והייתה מועמדת לפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל "Sguardo al Femminile" עבור השתתפותה בסרט "ימים של אהבה".

ב-2007, השתתפה בעונה השלישית של הסדרה פעם בחיים של yes. ביחד עם מיטל דוהן נשלחה לרוסיה לשהות עם שלושה אוליגרכים רוסים עשירים.

כיום מופיעה אטיאס בתוכנית אירוח ושעשועונים "המומלצים" וזוכה לפופולריות רבה באיטליה והיא משתתפת בסרט ההוליוודי "אל תתעסקו עם הזוהן".