פריס ויטני הילטון (באנגלית: Paris Whitney Hilton) (נולדה ב-17 בפברואר 1981) היא דוגמנית, שחקנית וזמרת, בת למשפחת הילטון, בעלי רשת המלונות הידועה.

פריס נולדה בניו יורק ב-1981, בתם של ענק הנדל"ן ריצ'רד הילטון והשחקנית קאת'י ריצ'רדס הילטון. היא הבכורה מבין ארבעת ילדיהם - אחיה הם מעצבת האופנה ניקי הילטון, בארון הילטון וקונראד הילטון. לאחר לימודיה התיכוניים החליטה לפרוש מלימודי הקולג' ופתחה בקריירת דוגמנות. פריס ואחותה ניקי נודעות בחיי "חוג הסילון" שהן מנהלות, למרות שפריס נחשבת לזו שביקשה יותר את אור הזרקורים. היא גם כיכבה רבות בצהובונים. פריס הייתה בת זוגם של רבים בתעשיית הבידור. נטען שסימני חבלות שנראו על גופה היו תוצאה של אלימות מצד בן זוגה לשעבר, הזמר ניק קרטר מלהקת ה"בקסטריט בויז", אך היא לא אישרה או הכחישה את ההאשמות. מאוחר יותר טענה כי "סימני החבלות" נגרמו בעת צילומים למגזין. היא הופיעה הופעת אורח בסרט "זולנדר", כמו גם במספר סרטים אחרים. תמונותיה הופיעו במגזינים GQ, ואניטי פייר ועוד. נוסף לקריירת המשחק והדוגמנות, עסקה גם בעיצוב ארנקים וצעצועים. למרות הצלחתה, ניסיונה להקים סוכנות דוגמנות וקו מוצרי איפור נכשל. בשנת 2004 פרסמה ספר בשם: "Confessions of an Heiress: A Tongue-in-Chic Peek Behind the Pose" שבו היא מחלקת עצות "עשה ואל תעשה" לחיים כיורשת. המבקרים קטלו את ספרה וקבעו שהוא חובבני ודל. ב-2005 הודיעה על שיתוף פעולה עם ענקית הקוסמטיקה "פרלוקס" ביצירת בושם על שמה. בתמורה קיבלה הילטון סכום שלא נודע אבל הוערך במיליוני דולרים וחבילת מניות בשווי מיליונים. על פי מגזין פורבס הונו של אביה ריצ'רד הילטון מוערך בכ-850 מיליון דולר, הון שצבר בזכות עצמו מחברת הנדל"ן שבבעלותו הממוקמת בבוורלי הילס, ללא עזרה מאביו המיליארדר ששולט ברשת הילטון העולמית.

במאי 2007 גזר עליה בית משפט בארצות הברית 45 ימי מאסר על נהיגה בשכרות. אך מאסרה קוצר ל-23 יום. לאחר סיום תקופת מאסרה, ב-27 ביוני 2007, הופיעה בתוכניתו של לארי קינג והביעה חרטה על זלזולה בחוק. כמו כן טענה, כי החוויה גרמה לה לשינוי נפשי עמוק וסיפרה על רצונה להקדיש את זמנה לתרומות למען האנושות. על פי דיווחים ממקורות שונים הילטון קיבלה מקדמה של כמיליון דולר עבור כתיבת יומן תיעודי בזמן המעצר וסכום גבוה יותר מ-CNN תמורת הראיון הבלעדי.

פריס וחברתה ניקול ריצ'י (בתו של הזמר ליונל ריצ'י) כיכבו בסדרת המציאות של רשת FOX שנקראת "החיים הפשוטים". בסדרה הן התגוררו יחד עם משפחה בחווה בעיירה אלטוס שבארקנסו. הסדרה הציגה את הילטון וריצ'י כאשר הן מנסות לבצע מטלות יומיומיות של החווה בהצלחה מוטלת בספק. הסידרה זכתה לפופולריות לא מבוטלת ושודרה במדינות רבות, לרבות ישראל. סמוך לתחילת שידורי הסדרה פורסמה קלטת וידאו של הילטון מקיימת יחסי מין עם חברה לשעבר, ריק סלומון, שהפיץ את הקלטת באינטרנט תחת השם "לילה אחד בפריס". הקלטת אף הופקה כסרט DVD. בעקבות פרסום הקלטת, תבעה הילטון את סלומון. התביעה הסתיימה בפשרה שבה זכתה הילטון בפיצויים בסך של 50% מתוך רווחים שצבר סלומון (יותר מ-50 מיליון דולר) ובנוסף כ-400 אלף דולר.

בר זוהר נולדה בשנת 1980 בתל אביב. החלה את דרכה בטלוויזיה בילדותה, בתשדירי שירות לזהירות בדרכים ולחלב. במקביל, השתתפה בלהקת שבט הצופים בשכונת מגוריה, ומאוחר יותר בלהקת השחקנים "השכנים של צ'יץ'". בגיל 15 החלה להופיע בפרסומות שונות, ובהן פרסומת ליצרנית בגדי הים "פלפל". אחרי כן גילמה את תפקידה של "שרון לינוביץ" באופרת הסבון "רמת אביב ג'". הפרסומת והסדרה, שבהן הופיעה בביקיני, הפכו אותה לסמל מין בישראל.

בעקבות הצלחתה בקרב בני הנוער, הפכה יעל בר זוהר גם לכוכבת ילדים. ב-1996 היא הנחתה (יחד עם מיכאל הנגבי) את תוכנית הקיץ "טושטוש" בערוץ 2, שיועדה לבני נוער. בשנת 1997 היא הצטרפה לצוות מנחי ערוץ הילדים. הופיעה מספר פעמים בפסטיגל.

בר זוהר הנחתה טקסי פרסים ותחרויות אופנה, הופיעה במחזות הזמר "מרי לו" (הבימה 2004), "טרזן וג'יין" (2005) ו"היפה והחיה" (2006). ב-2001 שיחקה ב"שחר". בשנת 2004 הנחתה את התוכנית "תעביר את זה הלאה", שלא האריכה ימים, ובשנת 2005 שבה לשחק באופרות סבון, כאשר גילמה כוכבת טלוויזיה קפריזית בטלנובלה "טלנובלה בע"מ", שהוקרנה בטלוויזיה בכבלים ושיחקה לצד טלי שרון. עד שנת 2005 (אז הוחלפה באסתי גינזבורג), הובילה את קמפיין האופנה של חברת "פוקס", שהפרסומות עבורה נשאו אופי מיני ופרובוקטיבי.

ב-2006 השתתפה בתוכנית המציאות "פעם בחיים" ב-yes וגם במחזמר "היפה והחיה". במהלך 2007 שימשה כשופטת בתוכנית "הדבר הגדול הבא", לצד יהורם גאון ונועה תשבי, בערוץ 2 ברשת.

בפברואר 2008 לוהקה לתפקיד הראשי בטלנובלה "חשופים" של HOT, שהחלה את שידוריה בערוץ HOT3 ביוני 2008. בר זוהר משחקת לצד גיא לואל, צופית גרנט, אנחל בונני ועוד.

בשנות התשעים ניהלה מערכות יחסים מתוקשרות עם יהודה לוי, ליאור מילר וגיל ססובר.

בספטמבר 2005 נישאה לשחקן גיא זו-ארץ. ב-25 באוקטובר 2007 נולד בנם הבכור יהלי.

  שחקנית, דוגמנית ומנחת טלוויזיה ישראלית.

נולדה באשקלון ב-19 ביולי 1967 למשפחה ממוצא מרוקאי. כבר מגיל צעיר החלה את קריירת הדוגמנות. בשנת 1981 כשהייתה בגיל 14, השתתפה במספר קמפיינים, ביניהם לחברת האופנה "קסטרו".

ב-1994 פרצה אבקסיס לראשונה לתודעת הקהל כאשר הופיעה בסרטון פרסומת של חברת האופנה "קסטרו" בערוץ 2. ב-1993,הצטרפה אבקסיס לצוות מנחי ערוץ הילדים לצד עודד מנשה, מיכל ינאי ועינת ארליך, בו הנחתה עד 1996 - בין התוכניות שהנחתה "הכיתה המעופפת", "עץ הפיטפוזים" ועוד.

בשנת 1991 השתתפה בסרט הקולנוע הצרפתי-ישראלי בבימויו של אלכסנדר ארקדי "עבור סאשה" ("פור סשה"), לצד השחקנית הצרפתייה סופי מרסו. בשנת 1992 השתתפה בסרט "סיפורי תל אביב". בשנת 1993 השתתפה בסרט הקולנוע האמריקאי "זרים בלילה". באותה שנה הספיקה להשתתף בסרט ישראלי "הירושה" של הבמאי אמנון רובינשטיין. בשנת 1996 השתתפה במספר סרטי טלוויזיה צרפתיים.

בשנת 1999 החלה להשתתף בצילומי סדרת הטלוויזיה "שבתות וחגים" זוכת פרס אופיר ופרס האקדמיה לטלוויזיה. בסדרה זו היא אף זכתה בפרס מסך הזהב בקטגוריית "השחקנית הטובה ביותר". במקביל השתתפה בסרטו של עמוס גיתאי "קדוש" (1999). הסרט השתתף במספר פסטיבלים בעולם והופץ במדינות שונות.

בסוף 2003 שיחקה בסרטו של עמרי לוי "מיס אנטבה", שזכה בפרס בפסטיבל ברלין. במקביל השתתפה בסרט "חיים זה חיים", ובסרטו של עמוס גיתאי "עלילה".

בשנת 2004 הנחתה תוכנית בערוץ התכלת והשתתפה בהפקה הבינלאומית המיוחדת "תחייה ותהייה" של המפיק מרק רוזנבאום בבימוי ראדו מיכאילאנו, שזכה במספר פרסים בפסטיבלים שונים בעולם, ביניהם בפסטיבל ברלין.

במהלך שנת 2005 שיחקה לראשונה יחד עם אמה, ריימונד אבקסיס, בתפקידים של אם ובת בסרט הטלוויזיה "חתה יסבח סבח", בבימויו של דוד דרעי. בסרט, זוכה פרס האקדמיה לטלוויזיה, עליו זכתה גם אמה בפרס השחקנית הטובה ביותר, מגלמת יעל את אתי, רעייתו של מיקי (בגילומו של אבי גרייניק), גבר נשרך ששידכה לה אמה, איתו היא מנהלת מערכת יחסים עקרה ואפרורית.

בשנת 2008 שיחקה אבקסיס בסרטם של שלומי ורונית אלקבץ, "שבעה".

אנג'לינה ג'וֹלי (במקור ג'ולי וויט, או באנגלית: Angelina Jolie Voight; נולדה ב-4 ביוני 1975) היא שחקנית קולנוע אמריקאית. ג'ולי זכתה בשלושה פרסי גלובוס הזהב וגם בפרס האוסקר לשחקנית המשנה על תפקידה בסרט "נערה בהפרעה". סרטים רבים בכיכובה היו לשוברי קופות ברחבי העולם, והמוצלח שבהם עד כה, קונג פו פנדה, גרף למעלה מ-400 מיליון דולר ברחבי העולם‏‏. מלבד הצלחותיה הקולנועיות נודעה ג'ולי גם ביופיה, ובשיא תהילתה הוכתרה לא פעם כאחת מהשחקניות היפות ביותר בעולם הבידור.

פרסומה הרב של ג'ולי משך תשומת לב תקשורתית רבה לחייה הפרטיים במהלך השנים ומערכת היחסים שלה עם בן זוגה הנוכחי, השחקן בראד פיט, ומשפחתם המשותפת זכו לסיקור תקשורתי נרחב. תהילתה והצלחת סרטיה הביאוה למעמד של כוכבת הוליוודית ואחת השחקניות בעלות השכר הגבוה ביותר בתעשיית הקולנוע האמריקאית‏‏. בתחום הציבורי ג'ולי ניצלה תהילתה זו, בין השאר, לקידום מפעלים הומניטרים בחסות קרנות שונות.

ג'ולי נולדה למשפחה ברוכת כשרון. אביה הוא השחקן ג'ון וויט ואימה הדוגמנית והשחקנית מרצ'לין ברטרנד; דודה הוא הזמר צ'יפ טיילור ורבים מבני משפחתה, לרבות אחיה, עוסקים אף הם באמנויות הבמה. ב-1976, שנה לאחר הולדתה, נפרדו הוריה של ג'ולי והיא ואחיה עברו להתגורר עם אמם בעיירה הקטנה פליסיידס שבמדינת ניו יורק. במהלך שהותה בניו יורק נחשפה ג'ולי לעולם הקולנוע והוקסמה ממנו‏‏‏‏. 10 שנים מאוחר יותר, כאשר חזרה ג'ולי, אז בת 11, ללוס אנג'לס עם משפחתה, החלה את צעדיה הראשונים בעולם המשחק.

עם המעבר ללוס אנג'לס נרשמה ג'ולי למכון לאמנות המשחק אשר הקים הבמאי והמפיק הנודע לי סטרסברג. עם זאת, בראיונות עמה היא מספרת על תחושת דחייה חברתית אותה חשה באותן שנים, מאחר ומשפחתה לא הייתה עשירה או בעלת אמצעים כאלו של חבריה לספסל הלימודים, וכן כי אלו צחקו על מראה הרזה ועל משקפיה וגשר השיניים אשר הרכיבה באותו זמן. בגיל 14 ניסתה מזלה בקריירת דוגמנות, אך משזו לא פרחה התערערה תחושת הביטחון העצמי של ג'ולי. בתקופה זו חלה טלטלה בחייה של ג'ולי - היא פרשה מלימודי המשחק והדרמה והחלה לבלות בהופעות רוק כבד וריקודי פוגו אלימים. לימים סיפרה כי באותן שנים צילקה עצמה באמצעות סכין בניסיון מזוכיסיטי להרגיש כאב‏‏, לבשה בגדים שחורים וצבעה שערה לסגול וכי שאפה להיות קברנית‏‏.

בגיל 16 נפרדה מחברה לחיים באותה תקופה ושכרה דירה בקרבת מגוריה של אימה. היא סיימה את לימודיה התיכוניים וחזרה ללימודי המשחק. דמותו של אביה נפקדה זמן רב מחייה של ג'ולי, על אף מספר ניסיונות לקרב בין השניים ואף שיתוף פעולה קולנועי מאוחר יותר. על אף שבתחילת הקריירה שלה עדיין נשאה את שם אביה, היא הופיעה תחת שם הבמה ג'ולי. ב-2002 הגדילה לעשות ושינתה השם באופן רשמי, ללא שם המשפחה וויט. לימים טען אביה כי לג'ולי בעיות רגשיות קשות, בעוד שג'ולי אמרה כי על אף שאינה כועסת על אביה, הרי שאיננה מעוניינת לפתח עימו מערכת יחסים קרובה.

תחילת הקריירה
לאחר סיום התיכון החלה ג'ולי להתמקד בקריירת הדוגמנות והמשחק. ג'ולי החלה לדגמן עוד בגיל 14, עת חתמה על חוזה ראשון בתחום. בצעירותה הרבתה לדגמן בארצות הברית ובאירופה, בעיקר בלונדון ואף הופיעה במספר וידאו קליפים. עם התמקדותה מחדש במשחק בגיל 16 החלה לאמץ את שיטת המשחק של אביה - התבוננות באנשים כדי להדמות להם. לאחר סיום התיכון והתנסות קצרה במשחק בסרטי הסטודנטים העצמאיים שהפיק אחיה, פנתה ג'ולי להופיע בסרטי קולנוע מסחריים.

הופעתה הראשונה הייתה ב-1993 בסרט מדע בדיוני דל תקציב בשם "מכונת תופת 2", שם שיחקה פאם פאטאל אנדרואידית. מאוחר יותר זכתה לראשונה לתשומת לב ציבורית נרחבת יותר, בסרט "מרדף ממוחשב" - בו גילמה את דמותה של האקרית מושכת. ביקורת בניו יורק טיימס ציינה אותה לטובה הן בזכות מראה והן בזכות כישורי המשחק שהפגינה‏‏. הסרט, אשר נחל כשלון קופתי באקרנים, זכה לתחייה מחודשת בהפצה מסחרית לווידאו. במהלך צילומי הסרט פגשה בבעלה הראשון, השחקן ג'וני לי מילר, לו נישאה כשנה לאחר צילומי הסרט.

הופעותיה בשנים שלאחר מכן התרבו עד מאוד, ובין 1995 ל-1997 הופיעה ג'ולי במספר רב של סרטים. בבולט שבהם, "פוקס פייר", שיחקה ג'ולי דמות משנית ושוב זכתה לביקורות מהללות מקרב העיתונים אשר טענו כי כישוריה ומראה מאפילים על אלו של הכוכבים הראשיים‏‏. לקראת סוף תקופה זו בקריירת המשחק של ג'ולי הייתה זו דווקא הופעה בקליפ לשירם של חברי להקת האבנים המתגלגלות "Anybody Seen My Baby" עליה ניתן היה להצביע כהופעתה הבולטת ביותר, ואולי הראשונה ביצירה מצליחה במיוחד. ג'ולי גילמה את הדמות הנשית הראשית, אחריה רודף סולן הלהקה מיק ג'אגר, והצלחת השיר במצעדים הובילה לשידורים חוזרים ונשנים של הקליפ.

פריצת הדרך
שנת המפנה בקריירה של ג'ולי הייתה 1997, בה כיכבה בסרט הטלוויזיה Geroge Wallace באחד התפקידים המשניים. הפעם שבחי העיתונאים לא נעצרו בדפי העיתון ובטורי הביקורת, וג'ולי קיבלה עבור תפקיד זה את פרס גלובוס הזהב, וכן מועמדות לפרס אמי. בשנה העוקבת גילמה ג'ולי את דמותה של הדוגמנית ג'יה קרנג'י בסרט הטלוויזיה אשר נשא את שמה - "ג'יה". הסרט, אשר זכה לביקורות נלהבות, כלל סצינות פרובוקטיביות וכן סצינות עירום של ג'ולי וזיכה אותה בשנית בפרס גלובוס הזהב.

ג'ולי ניצלה את נסיקת הקריירה שלה דווקא למיתון מספר הסרטים בו הופיעה. אם בשנים הקודמות הייתה מופיעה בכ-4 סרטים בשנה, הרי שמספר זה החל לרדת ל-3 ול-2. במקום השתתפות בהפקות נוספות החליטה ג'ולי להשקיע זמן רב יותר בלימודים והיא נרשמה ללימודי קולנוע ותסריטאות באוניברסיטת ניו יורק.

ב-1999 הופיעה ג'ולי ב"מגדל פיקוח", אשר כשל הן בקופות והן בביקורות, אך תחנה זאת בקריירה של ג'ולי ראויה לציון כיוון שבו גילמה את אשתו המפתה של בן דמותו של בילי בוב ת'ורנטון, אשר לימים יהיה בעלה השני. הופעות בולטות יותר שלה באותה שנה היו בסרט "אספן העצמות", אשר הצליח בקופות אך כשל בביקורות, ו"נערה בהפרעה" - עליו הורעפו ביקורות מהללות רבות. בזה האחרון גילמה ג'ולי צעירה חולת נפש כתפקיד משנה לגיבורת הסרט, אשר גולמה על ידי וינונה ריידר. על אף שרבים ציפו שהסרט יסמן את חזרתה של ריידר, בעברה כוכבת מצליחה ופופולרית, למרכז הבמה ההוליוודית, הרי ששוב דמותה של ג'ולי האפילה על אלו של חבריה לסרט‏‏. ג'ולי זכתה בגלובוס הזהב בפעם השלישית עבור תפקידה זה והוסיפה למניינה גם את פרס האוסקר בקטגוריית שחקנית המשנה.

ההצלחה הגדולה
נדמה היה שהזכייה בפרסי האוסקר וגלובוס הזהב יהוו נקודת השיא עבור ג'ולי, אך תשומת הלב התקשורתית לה זכתה וההכרה בה ככוכבת הוליוודית גרמו לקריירת הקולנוע שלה לנסוק לגבהים חדשים. על אף שרבים מסרטיה בתקופה זו לא זיכו אותה בביקורות חיוביות רבות, הרי שבתוך שנים מספר הפכה ג'ולי לאחת מהשחקניות היקרות ביותר בהוליווד ועד מהרה קיבלה בממוצע יותר מ-15 מיליון דולר עבור הופעותיה‏‏.

סרטה הראשון בתקופה זו היה העיבוד הקולנוע למשחק המחשב המצליח "טומב ריידר" ב-2001. בעבור גילומה את גיבורת הגרסה הקולנועית למשחק, לארה קרופט, ג'ולי קיבלה 7.5 מיליון דולר ‏‏. הסרט זכה לביקורות שליליות רבות וכך גם הופעתה של ג'ולי, אך לא היה די בהן כדי להשפיע על הביקוש אליו בקופות הקולנוע, והסרט היה ללהיט בינלאומי וגרף יותר כ-275 מיליון דולר באקרנים ברחבי העולם.

לאחר מספר סרטים פחות מצליחים סרט ההמשך של טומב ריידר - "טומב ריידר 2 - סוד החיים" שוב היה להצלחה כבירה עבור ג'ולי בשנת 2003 והיא קיבלה עבורו 12 מיליון דולר. סרטה המצליח הבא, בשנת 2004, היה סרט ההנפשה "תפוס ת'כריש", בו תרמה את קולה לאחת מדמויות המשנה. באותה שנה הופיעה גם בסרט "אלכסנדר", כאולימפיאס, אימו המניפולטיבית של אלכסנדר מוקדון. על אף שהסרט כשל בקופות בארצות הברית, הרי שזכה להצלחה רבה בהקרנות במדינות אחרות וגרף למעלה מ-100 מיליון דולרים.

ב-2005 ג'ולי זכתה למשכורת הגבוהה ביותר שלה עד כה, כאשר בעבור הופעתה בחידוש לסרט של אלפרד היצ'קוק - "מר וגברת סמית" גרפה לכיסה 20 מיליון דולר‏‏. בסרט גילמה ג'ולי רוצחת שכירה לצד כוכב הוליוודי אחר - בראד פיט, אשר גילם את בעלה, רוצח שכיר אף הוא. מערכת היחסים הבדיונית הפכה במהרה למציאותית והשניים הפכו לזוג מתוקשר, בזמן שהסרט עצמו נחל הצלחה עצומה וגרף כ-478 מיליון דולר ברחבי העולם.

סרטה הבולט הבא היה ב-2007, עת שיחקה בסרט "בכוח הלב", אודות העיתונאי היהודי דניאל פרל. ג'ולי שיחקה בתפקיד הראשי בסרט, כאשתו של פרל, וזכתה בעבור הופעתה בפרס גלובוס הזהב, הרביעי בקריירה שלה. לצד סרט זה המשיכה לככב בשוברי קופות, בהם "בייוולף" (עיבוד קולנועי לאפוס ההיסטורי "ביוולף") מאותה שנה ו-"מבוקש" ו-"קונג פו פנדה" בשנה העוקבת. זה האחרון, סרט הנפשה בו נתנה את קולה לאחת מדמויות המשנה העיקריות, היה לסרטה המצליח ביותר עד כה וגרף למעלה מ-200 מיליון דולר בארצות הברית בלבד‏‏.
 
ג'ולי ופיט, 2007במהלך חייה הבוגרים נודעו שלוש מערכות יחסים עיקריות של ג'ולי, שלושתן עם בני זוג אותם הכירה על סט צילומי אחד מסרטיה. כך היה עם בעלה הראשון, השחקן הבריטי ג'וני לי מילר, אשר שיחק לצידה בסרט "מרדף ממוחשב". השניים נישאו ב-28 במרץ 1996, שנה לאחר עליית הסרט לאקרנים, אך הנישואין הדרדרו במהרה. השניים החלו לחיות בנפרד שנה לאחר טקס נישואיהם, עת הקריירה הקולנועית של ג'ולי החלה לנסוק, ולבסוף התגרשו ב-1999. חבריה של ג'ולי להפקות הסרטים העירו כי הייתה נוהגת "להיכנס לדמות" באופן מוקצן ולעתים סירבה לדבר עם בעלה כדי לא "לצאת מהדמות". באותן שנים גילמה ג'ולי דמות סוציפתית ב"נערה בהפרעה" ואת הדוגמנית המכורה לסמים ג'יה, דבר אשר הקשה התקשורת עימה, הן עבור עמיתיה המקצועיים והן עבור בעלה‏‏.

שנה לאחר גירושיה הראשונים נישאה ג'ולי בשנית, הפעם לשחקן האמריקני בילי בוב ת'ורנטון. נישואים אלו התחילו והסתיימו באופן דומה לראשונים - ג'ולי הכירה את ת'ורנטון על סט סרטם המשותף "מגדל פיקוח" והשניים התגרשו שלוש שנים לאחר שנישאו. אך לא ק' בזאת נדמו הנישואין, אלא גם במפגן האהבה והמסירות הפומבי אשר הפגינה ג'ולי עם כל אחד מבני זוגה, לעתים עד למידות פרובוקטיביות. כך, לדוגמה, בטקס נישואיה עם מילר עטתה ג'ולי מכנסי עור וחולצת טריקו לבנה ועליה כתוב שמו של מילר בדמה שלה‏‏. עם ת'ורנטון חלקה ג'ולי תליונים ובתוכם דמם של בני הזוג, אותם ענדו השניים לצוואריהם כאות לאהבתם‏‏. בראיונות לאחר כל אחת מתקופות הנישואין הקצרות ציינה ג'ולי כי חוסר החלטיות בדבר זהותה או חוסר בגרות הם שתרמו לפרידות המהירות‏. קו דמיון נוסף בין שתי מערכות יחסים אלו הוא המשך היחסים הטובים והידידותיים בין בני הזוג לשעבר וג'ולי גם לאחר התפוררות מערכת היחסים הרומנטית.

ג'ולי לא הביאה לעולם ילדים עם שני בעליה. עם זאת, בעודה נשואה לת'ורנטון אימצו השניים את מדוקס צ'יוון, תינוק קמבודי יתום. ג'ולי החליטה לאמץ את הפעוט הקמבודי, שהיה באותה העת בן 7 חודשים, לאחר שביקרה פעמיים במדינה, לראשונה בעת צילומי הסרט "טומב ריידר" ומאוחר יותר בשליחות הומניטרית של האו"ם. לאחר גירושיה מת'ורנטון אימצה ג'ולי תינוקת אתיופית בת 6 חודשים, לה קראה זהרה מרלי, אך באותה העת התקשורת כבר החלה לשער לגבי מערכת יחסים חדשה של ג'ולי.

במרץ 2005 הגישה השחקנית האמריקאית ג'ניפר אניסטון בקשה לגירושין מבעלה דאז - השחקן בראד פיט. צהובונים אמריקאיים העלו השערות כי בין הסיבות לגירושין היה רומן מחוץ לנישואין של פיט - עם ג'ולי. השניים נפגשו במהלך 2004 כאשר גילמו זוג נשוי בחידוש לסרטו של היצ'קוק - "מר וגברת סמית'". צלמי פפראצי פרסמו תמונות של השניים עם בנה המאומץ של ג'ולי על חוף הים בקניה כחודש לאחר תחילת הליך הגירושין של פיט, דבר אשר הגדיל הסערה בתקשורת הצהובה בנושא. באותה התקופה סירבו ג'ולי ופיט להגיב לשאלות העיתונאים בדבר מערכת היחסים האפשרית ביניהם. ג'ולי כן הגיבה להשערה כי זו התחילה בעת צילומי הסרט, כאשר פיט היה עדיין נשוי, באומרה כי לעולם לא הייתה מנהלת רומן עם גבר נשוי, מאחר ואביה בגד באימה בעודם נשואים. היא סיכמה דבריה בהסתייגויות חריפות מהרעיון: "זה לא משהו שאוכל לסלוח עליו. לא אוכל להסתכל על עצמי במראה בבוקר שלאחר מכן. לא אמשך לגבר שבגד באשתו."‏‏

על כל פנים, ג'ולי ופיט אכן הפכו ברבות הימים לזוג. פיט הגיש בקשה להוסיף את שמו כהורה מאמץ למדוקס וזהרה בדצמבר 2005, וזו אושרה בינואר 2006, זמן קצר לאחר שג'ולי התוודתה בראיון כי היא נושאת את ילדתם המשותפת. זו נולדה במאי 2006 בנמיביה וקיבלה השם שילה נובל. ג'ולי ופיט המשיכו לאמץ, וקיבלו למשפחתם את פקס ת'יין, יתום וייטנאמי, אשר היה בן 3 בעת האימוץ. עם הזמן הזוג הפך לאייטם תקשורתי בפני עצמו, והכיסוי החדשותי בעניינם הלך וגבר.

בני הזוג זכו לכינוי "ברנג'ילנה", כמעין הלחם של שני שמותיהם, ותצלומים שלהם ושל ילדיהם הפכו למוצרים יקרי ערך עבור עיתוני הבידור והצהובונים. ההורים פתרו הבעיה עם שילה בכך שמכרו התמונות ישירות למפיצים, במקום להמתין שצלם פאפארצי זה או אחר יתגנב "לתפוס" תמונה. העניין התקשורתי אך גבר עם הודעתה של ג'ולי ב-2008 כי היא נושאת זוג תאומים מפיט. השניים, בן ובת, נולדו ב-12 ביולי באותה שנה וזכו לשמות ויויאן-מרצ'לין ונוקס-לאון. את הזכות לצילומים ראשונים של השניים מכרו ג'ולי ופיט תמורת 14 מיליון דולר למגזין People, אותם ייעדו לצדקה.
 
הקעקועים על גבה, 2007עם עליית קרנה תדמיתה של ג'ולי הפכה למקור עניין בקרב העיתונות, ולעתים הרי שתדמיתה התקשורתית היא זו שעוררה את העניין התקשורתי. ג'ולי ניחנה לדעת רבים ביופי רב ותפקידים רבים אותם גילמה במהלך הקריירה שלה היו של נשים מפתות או דוגמניות. בין הבולטות שבדמויות אלה היא לארה קרופט, גיבורת הפעולה הבדיונית של סדרת משחקי המחשב "טומב ריידר". ג'ולי נבחרה מספר פעמים בסקרים שונים לאחת הנשים היפות בעולם, אם לא היפה שבהם‏‏. ג'ולי נודעה גם בקעקועיה הרבים, הכוללים ציטוטים ואימרות במספר שפות. עם הזמן הסירה חלק מקעקועיה, לרבות שמו של בעלה השני לאחר שהשניים התגרשו.

ג'ולי נהגה לעתים בפרובקטיביות במעמדים ציבוריים, אשר הלהיטו רבות את התקשורת הצהובה אשר החלה לעקוב אחר מעשיה. הצהרות אהבה והפגת חיבה רבה לאחיה במהלך טקס האוסקר התפרשו על ידם כרמיזה לגילוי עריות, על אף שהוכחשו נמרצות על ידי השניים. מנגד, ג'ולי סיפקה חומר רב לצהובונים לגבי חיי המין שלה ודיברה בפתיחות בראיונות על סקרנותה לגבי יחסים סאדו-מאזוכיסיטים ורמזה לגבי נטיות ביסקסואליות. מנהגים לא שגרתיים אחרים אשר אימצה, כגון התליונים מלאי הדם התואמים שחלקה עם בעלה השני, היוו מקור לסקרנות ציבורית ותקשורתית. ג'ולי סיכמה בעבר את תדמיתה הפרובוקטיבית באומרה כי בליבה נותרה כשם שהייתה בילדותה "סתם נערה פאנקיסיטית עם קעקועים"‏‏.

ג'ולי לצד קונדוליסה רייס, 2007לאחר צילומי הסרט "טומב ריידר", אשר נערכו בקמבודיה, החלה ג'ולי לעסוק במלאכה הומינטרית, וניצלה את החשיפה התקשורתית הרבה לה זכתה לקדם מטרות בתחום זה. מעבר לאימוץ ילדים מארצות העולם השלישי ערכה הכוכבת סיורים מתוקשרים במקומות אלו בחסות האו"ם. בין השר סיירה בטנזניה, סיירה ליאון ובמחנה פליטים אפגניסטנים בפקיסטן השכנה, גייסה כספים ותרמה משלה.

עם התגברות מפעליה אלו שמחה נציבות האו"ם לפליטים לצרף תחת חסותה את ג'ולי ולבסוף מינתה אותה ל"שגרירת רצון טוב" של הנציבות. במסגרת שליחות זו ג'ולי ביקרה בין השאר במחנות פליטים באקוודור, תאילנד, קוסובו, נמיביה, קניה, סרי לנקה, דרפור, טנזניה ואף מבקשי מקלט מדיני בארצות הברית. לדבריה, מטרתה במסעות וביקורים אלו הייתה נסיון לעורר מודעות לצרתם של האנשים אשר נאספו במחנות.

ג'ולי פעלה גם באופן פרטי ללא נציבות האו"ם וביקרה במחנות פליטים עיראקים וסודנים במזרח התיכון. עם הזמן לא הסתפקה רק בביקור במחנות פליטים והחלה להפגש עם מנהיגים פוליטים, הן אמריקאים והן זרים לה, והקימה מספר קרנות במטרה לעזור לפליטים ומבקשי מקלט מדיני. עוד הוציאה לאור ספר המתאר את חוויותיה ממסעות אלה והפיקה סדרה תעודית לערוץ MTV המתעדת את מסעותיה בקניה. כאשר ההמולה התקשורתית סביבה וסביב ילדיה ובן זוגה בראד פיט הגיעה לשיאה‏‏ ניצלו בני הזוג את הכספים הרבים ששולמו להם תמורת תצלומי תאומיהם המשותפים לכספי תרומה.

ג'ולי כובדה במספר תארים וכיבודים על מפעליה ההומינטרים. בין השאר זכתה לאזרחות של כבוד בקמבודיה, הייתה לראשונה שזכתה בפרס "אזרח העולם" מטעם האו"ם וב"פרס החירות" מאת "ועדת ההצלה הבינלאומית" (IRC).

רודברג נולדה במושב רמת צבי, למדה בכפר הנוער "ניר העמק" שליד עפולה.

הופעתה הציבורית הראשונה הייתה בשנת 2001, בגיל 15. אז השתתפה בפרסומת למשקה "צ'רי קוקה קולה" של חברת קוקה קולה. עיקר פרסומה היה בתפקיד שירלי בטלנובלה אהבה מעבר לפינה (ששודרה בערוץ 2) אותו גילמה במשך שלוש עונות. היא שיחקה בתפקיד ראשי בסרט "אבא שחור לבן", ובשנת 2004 השתתפה בפסטיגל. רודברג דיגמנה בעבר לחברות הלבשה רבות (כגון "פוקס") והשתתפה בפרסומות.

באפריל 2005 התגייסה לחיל החינוך ושובצה בתיאטרון צה"ל.

בשנים 2006 - 2007 שיחקה בעונה הרביעית של טלנובלה "השיר שלנו" כבתו של הרמטכ"ל, הנאלצת להסתדר עם חברתו החדשה.

ביולי 2006 דיבבה בסרט כיפה אדומה: הסיפור האמיתי. מ-2004-2006 היא דיגמנה את מותג הספורט "סקצ'רס". השתתפה (כדמות הראשית) בטלנובלה סלולרית הנסיכה, שהייתה הטלנובלה הסלולרית הראשונה בישראל.

נטלי עטיה (נולדה ב-19 בפברואר 1975 בבני ברק), דוגמנית, שחקנית ומנחת טלוויזיה ישראלית.

עטיה, בת למעצבת אופנה ועובד בנק, החלה את דרכה כבר בגיל 15, כאשר התגלתה על ידי סוכנת דוגמנות מציריך, ובמהלך נעוריה עבדה כדוגמנית בשווייץ ובגרמניה. לאחר מכן נחשפה בארץ בתמונת עירום מפורסמת שהעניקה לרון קדמי, כשנחש בלבד לגופה. כבר בגיל 19, לדבריה, פרשה מהתחום, אך לאורך השנים המשיכה עטיה לככב בתצוגות אופנה ובקמפיינים.

עם השנים השתלבה בעולם הקולנוע, ושיחקה בסרטים "ב-72 לא הייתה מלחמה" (1995), "הצל של החיוך שלך" (1998) של איתן ענר, "יום יום" (1998) ו"הארץ המובטחת" (2004) של עמוס גיתאי, "אגוז" (1999), "ימים של אהבה" (2005) של מנחם גולן, "שלוש אמהות" (2006) של דינה צבי ריקליס, "ביי ביי לאהבה" (2006) ו"כבוד" (2007) של חיים בוזגלו.

לאורך השנים השתתפה בסדרות הטלוויזיה "קפה פריז" (1998) בערוץ 3 ו"כסף קטלני" (1998), "זינזאנה" (1999) ו"לוויתן בחוף שרתון" (1997) בערוץ 2. עטיה הגישה את "סגנון מקומי" ב"גוונים", "זאפ לראשון" בערוץ הראשון, את "המלך הבא" ב"בריזה" ואת "יוצאים" בערוץ 10. בין השאר שיחקה בהצגה "מובטל נולד" בתיאטרון גבעתיים.

עטיה ניהלה בעבר רומנים מתוקשרים עם טל ברמן, ניר לוי, איציק זוהר ושחר סגל. הייתה נשואה לאדריכל עגנון גרנות, עמו הביאה לעולם את בניה, עומר ועינם.

ת'רון נולדה בעיר בּ‏אנוני, במחוז גוטנג שבדרום אפריקה. אביה, צ'ארלס ת'רון, היה בעלים של חברת בנייה ממוצא ההוגנוטים. אמה, גֵרדה, היא ממוצא גרמני והשתלטה על עסקי בעלה לאחר מותו. שפת האם של ת'רון היא אפריקאנס, בנוסף היא דוברת אנגלית רהוטה, וגם מגוון רחב של שפות וניבים הנפוצים בדרום אפריקה, שלמדה משכניה ומהעובדים של אביה בחוותו.

ת'רון גדלה כבתם היחידה של הוריה בחוותם הקרובה ליוהנסבורג. בהיותה בת 13 נשלחה לפנימיה והחלה את לימודיה בבית הספר הלאומי לאומנויות ביוהנסבורג. בגיל 15 ת'רון הייתה עדה למותו של אביה, אלכוהוליסט אלים, כשאמה יורה בו כהגנה עצמית, לאחר שתקף אותה. שום העמדה לדין לא התבצעה בעקבות המקרה.

בהיותה בת 16, ת'רון נסעה למילאנו שבאיטליה כחלק מחוזה דוגמנות בן שנה אחת, לאחר שזכתה בתחרות יופי מקומית. החוזה שלה הסתיים כשהייתה בניו יורק והיא החליטה להשאר שם, כשהתקבלה ללימודים בבית ספר לבלט, שם התאמנה כרקדנית בלט. פציעה בברך גרמה לה לוותר על קריירה כרקדנית בלט כשהייתה בת 18.

בלא יכולת לרקוד, היא קנתה כרטיס ללוס אנג'לס לכיוון אחד. בתום שמונה חודשים בעיר, היא לוהקה לתפקיד ראשון, ללא מילים, שצולם כסרט Direct-to-video. זה היה ראשיתו של הופעות בסרטים הוליוודים רבים ומצליחים, שהחלה בדרמת הפשע "שני ימים באל.איי" (1996), עם ג'יימס ספיידר והמשיכה עם "מלכודת לפרקליט", לצד אל פאצ'ינו, הסרט לילדים, "סופר ג'ו יאנג", הדרמה "תקנות בית השיכר", "אשת האסטרונאוט", לצד ג'וני דפ, סרט הפעולה "משחק הצבאים", לצד בן אפלק, דרמת הפשע "רחובות מושחתים", לצד מארק וולברג, כמו גם ב"הג'וב האיטלקי" ו"גברים עם כבוד", בו הופיעה לצד רוברט דה נירו. כמו כן היא כיכבה בשני סרטים של וודי אלן: "סלבריטי" (1998) ו"קללת אבן העקרב הירוקה" (2001).

ב-2003 הזדמן לה להראות את יכולות המשחק שלה מעבר לדמות הבחורה הבלונדינית היפה הנצמדת לגיבורים הראשיים, כדקורציה. ת'רון גילמה את הרוצחת הסידרתית איילין וורוס בסרט "מונסטר" (שמגולל את סיפור חייה של איילין וורנוס שרצחה שישה גברים). מבקר הקולנוע החשוב, רוג'ר איברט תיאר את הופעתה בסרט כ"אחת מהופעות המשחק הטובות ביותר בתולדות הקולנוע, עליו זכתה בפרס האוסקר בפברואר 2004, כמו גם את פרס איגוד השחקנים האמריקני ואת גלובוס הזהב. לשם גילום דמותה של איילין נאלצה ת'רון לכער את עצמה ולהעלות 15 קילו במשקל גופה, כאנטיתזה לדמויות הפלקטיות אותן גילמה עד לסרט זה.

ב-2004 היא חתמה חוזה עם מעצב האופנה הבריטי, ג'ון גאליאנו, בה הופיעה ת'רון בכרזות הפרסום של J'ADORE על ידי כריסטיאן דיור. לאחר מכן הפכה להיות הדוברת של הבושם של דיור, בו היא מכהנת גם היום. בספטמבר 2005 קיבלה כוכב על שמה בשדרת הכוכבים של הוליווד. באותה שנה כיכבה במותחן המדע בדיוני הכושל "Æon Flux", אולם מנגד קיבלה ביקורות טובות, כולל מועמדות שנייה לפרס האוסקר, על הופעתה בדרמה החברתית "ארץ קרה", בה גילמה כורה במכרות ברזל העוברת הטרדה מינית ונאבקת בבית המשפט על הענשת האשמים לכך. בנוסף כיכבה בסרט הטלוויזיה "חייו ומותו של פיטר סלרס" (2004) עליו קיבלה מועמדות לפרס האמי ול"גלובוס הזהב".

מעבר לקריירה הקולנועית שלה, ת'רון היא פעילה חברתית החברה בארגון אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים, כמו גם חברה בארגוני נשים ותומכת בזכויות ההומואים והלסביות.

לואיסנה לורליי לופילטו (Luisana Loreley Lopilato; נולדה ב- 18 במאי 1987) היא שחקנית ודוגמנית ארגנטינאית. נולדה וגדלה בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה.

לאחר מספר ניסיונות להתקבל לתוכנית הילדים "קטנטנות" (בספרדית Chiquititas) החליטה המפיקה, כריס מורנה, לתת ללופילטו הזדמנות נוספת וקיבלה אותה לעונה החמישית של הסידרה בשנת 1999. לואיסנה לופילטו גילמה ילדה (שנקראת גם לואיסנה. לופילטו שיחקה בסדרה עד תומה של העונה השביעית. בשנת 2001. בסוף אותה שנה יצא גם לקולנוע בדרום אמריקה וכן בישראל ,"קטנטנות הסרט", שלופילטו השתתפה בו.הסדרה והסרט זכו לאהדה רבה בקרב הקהל הצעיר.

לאחר הסידרה "קטנטנות" המשיכה לואיסנה לעבוד עם כריס מורנה על טלנובלה בשם "המורדים" (Rebelde way). הטלנובלה זכתה להצלחה בכל דרום אמריקה ובישראל, ושודרה בין השניים 2002 ל-2003, ובארץ עד שנת 2004. לופילטו כיכבה באחד מארבעת התפקידים הראשיים, שלצידה כיכבו גם השחקנים פליפה קולומבו קמילה בורדונובה ובנחמין רוחאס. ב"המורדים" גילמה לואיסנה את מיה קולוצ'י, בת לסוכן דוגמניות עשיר, היא הנערה המקובלת והיפה ביותר בבית הספר. "המורדים" שודרה במשך שתי עונות, ובסיום הסדרה יצא סרט המבוסס על הדמויות מן הסידרה. הסרט נקרא "המסע אל החלום" ("Cuatro Caminos") שיצא בשנת 2004.

במסגרת ההצלחה של הסידרה "המורדים" בארץ, הגיעה לופילטו ויתר כוכבי הסדרה להופעות בארץ. השחקנים הגיעו בפסח ב-2003 ובפסח של שנת 2004. כאשר לופילטו גם הגיעה לבדה בחנוכה של שנת 2003 כדי לקדם את המופע שהתקיים בחג הפסח שלאחר מכן.

לופיטו המשיכה לסדרה קומית יומית שהופקה על ידי חברת "פול-קה" בשנת 2005. שם היא שיחקה לצד השחקן דאדי בריברה. הסידרה נקראה "הסודות של אבא" ("Los secretos de papa") וגילמה דמות בשם קמילה ובהמשך קמילה מחליטה לצאת לחיפושים אחר אביה. לאחר מכן שיחקה לופילטו בגרסה הארגנטינאית לתוכנית "נשואים פלוס" ("Casados con hijos") ששודרה בארצות הברית בשנות ה-90. דמותה של לופילטו נקראת פאולה והיא מקבילה לקלי בגרסה האמריקאית. שגם הוא שחקן במקצועו. לסדרה צולמו שתי עונות ושודרה עד סוף שנת 2006. לופילטו במקביל גם שיחקה בסדרה "אלמה פיראטה" ("Alma pirata") מבית היוצר של כריס מורנה שם שיחקה לצד בנחמין רוחאס הסדרה שודרה ממרץ 2006 ועד דצמבר של אותה שנה. בשנת 2007 לופילטו הצטלמה לטלנובלה "אל קאפו" ("El capo"), בכיכובם של ג'יאנלה ניירה ומיגל אנחל רודריגז. מפיקי הסדרה הם אותם מפיקים שהפיקו בעבר את "מונטה כריסטו". כיום לופילטו חברה של הטניסאי חואן מונקו. ב2008 נבחרה לגלם את הדמות הראשית, קנדלה, בסדרה שגם נושאת את שמה של דמותה, ולוהקה לתפקיד סינדרלה בהפקה מיוחדת לתיאטרון. בסמוך לסיום שנה זו, לואיסנה גילמה את דמותה של נינה לסז'ה, בטלנובלה הארגנטינאית "Atracción x4". יחד איתה משחקת גם השחקנית קמילה בורדונובה, ואחיה של לואיסנה, דריו.

מלבד היותה שחקנית, לופילטו עובדת גם כדוגמנית. היא הובילה במשך 3 עונות, את קמפיין החורף של אחת החברות בארגנטינה - 47 סטריט. בזמן שהותה בישראל השתתפה בקמפיין בגדי ים של המותג "גוטקס" ובקמפיין לפרסומת לדאודורנט "כיף".

אומה תורמן נולדה בבוסטון, מסצ'וסטס. אמה ננה, נולדה במקסיקו סיטי, הייתה דוגמנית וכיום פסיכיאטרית. סלבדור דאלי הכיר לה את בעלה הראשון טימותי לירי, לו הייתה נשואה פחות משנה. אביה רוברט הוא בודהיסט - פרופסור לבודהיזם אינדו-טיבטי באוניברסיטת קולומביה - ומכאן אפשר להבין את שמה החריג: אומה הוא שמה של אלת האור והיופי ההינדית. יש לה 3 אחים: דצ'ן, גנדן ומיפאם.

תורמן עזבה את הלימודים התיכוניים בגיל 15 כדי להפוך לשחקנית בניו יורק. באתו גיל, היא החלה בקריירת הדוגמנות. ב-1989, היא הופיעה על מגזין הרולינג סטון.

ב-1988, הופיע תורמן לראשונה בקולנוע בקומדיה " Johnny Be Good". באותה שנה היא השתתפה בשלושה סרטים נוספים. ב-1990, היא הופיעה בסרט הנרי וג'ון. ב-1993, היא קיבלה את התפקיד הגדול הראשון שלה בסרט "גם לבוקרות יש רגעים קודרים". לאחר מכן, היא כיכבה בסרט "אישה לשניים" לצידו של רוברט דה נירו. ב-1994, כיכבה תורמן בסרט ספרות זולה, שהפך לאחד מסרטי הפולחן המצליחים ביותר בכל הזמנים וגרף הכנסות בסך 107 מיליון דולר.

ב-1996, כיכבה תורמן בקומדיה הרומנטית "על נשים, גברים וחיות אחרות". ב-1997, היא שיחקה בסרט "מה קרה בגטקה?", שם היא הכירה את בעלה לעתיד, השחקן אית'ן הוק. באותה שנה, הופיעה תורמן בסרט "באטמן ורובין" וב-1998, היא הופיעה בסרט "הנוקמים". שני הסרטים הללו זכו לכשלון רב ולביקורות קשות. על השתתפותה בסרטים הללו הייתה תורמן מועמדת לפרס פטל הזהב (פרס הניתן לסרטים ולשחקנים הגרועים של השנה).

לאחר לידת בתה הראשונה ב-1998, החליטה תורמן לקחת הפסקה מעבודתה.

ב-2002, הופיעה תורמן בסרט "Hysterical Blindness". על השתתפותה בסרט זה היא זכתה בפרס גלובוס הזהב.

לאחר הפסקה של 5 שנים מעשיית תפקידים ראשיים, שבה תורמן לקולנוע, והופיעה ב-2003 בסרט "צ'ק פתוח" לצידו של בן אפלק. באותה שנה היא כיכבה בסרט "להרוג את ביל" אשר זכה להצלחה רבה. ב-2004, היא הופיעה בסרט ההמשך. על השתתפותה בשני הסרטים היה תורמן מועמדת לפרס גלובוס הזהב.

ב-2005, הפכה תורמן לדוברת של מותג האופנה "לואי ויטון". ב-2006, כיכבה תורמן בסרט "הסופר אקסית שלי".

בשנת 1990 היא נישאה לשחקן גרי אולדמן, אך התגרשה ממנו לאחר שנתיים. ב-1 במאי 1998 היא נישאה לשחקן איתן הוק, אותו פגשה על הסט של הסרט "מה קרה בגטקה?". לזוג שני ילדים: מאיה (נולדה ב-1998) ולבון (נולד ב-2002). הזוג התגרש ביולי 2004.

באוקטובר 2007, הודיעה תורמן על אירוסיה לדוגמן ארפד באסון.

תורמן תומכת במפלגה הדמוקרטית.

אניסטון נולדה בשם ג'ניפר לין אנסטאסקיס במחוז לוס אנג'לס שבקליפורניה וגדלה בניו יורק. אביה, ג'ון אניסטון שחקן טלוויזיה יווני, שינה את שם המשפחה היווני לשם בעל צליל אמריקאי יותר: אניסטון. בילדותה גרה מספר שנים ביוון, אך רוב ילדותה עברה עליה בניו יורק בעקבות עבודת אביה ששיחק באופרת הסבון "אהבת חיי". ב-1985 עברה משפחתה ללוס אנג'לס, שם החל אביה לגלם את דמותו של "ויקטור קיריאקיס" באופרת הסבון ימי חיינו.

בשנת 1987 הצטרפה אניסטון לחברה במועדון הדרמה בבית הספר התיכון למוזיקה ואמנויות הבמה על שם Fiorello H. LaGuardia והשתתפה בהצגות אוף ברודוויי. ב-1989, עם תום לימודיה, עברה להתגורר בהוליווד. בטלוויזיה היא הופיעה לראשונה ב־1990. תחילה השתתפה בסדרת הטלוויזיה Molloy, ובסרט הטלוויזיה Camp Cucamonga, וב־Ferris Bueller, גרסה טלוויזיונית לסרט הקולנוע לצעירים.

בשנת 1994, הופיעה אניסטון לצידו של מת'יו פרי בפרסומת של מיקרוסופט למערכת ההפעלה "וינדוס 95". באותה שנה, נבחנה לתפקיד מוניקה גלר לסדרת הטלוויזיה חברים. לבסוף קיבלה את התפקיד של רייצ'ל גרין בעוד שלתפקיד מוניקה נבחרה קורטני קוקס. אניסטון השתתפה בסדרה במשך כל 10 העונות עד לשנת 2004. על משחקה זכתה בפרס האמי ובגלובוס הזהב.

ב-2005, הופיעה אניסטון בסרטים מחיר הבגידה והשמועה אומרת ש..., וב-2006, בסרטים חברות עם כסף והצד שלו, הצד שלה. ב-2007, דירג מגזין פורבס את אניסטון במקום ה-10 ברשימת הנשים העשירות ביותר בתעשיית הבידור.

אניסטון נישאה לבראד פיט ביולי 2000 ובאוקטובר 2005 הם התגרשו. האירוע גרר התעניינות תקשורתית גדולה ועד היום ישנם השוואות בין בראד פיט לבני זוגה של אניסטון.

אניסטון יצאה במהלך שנת 2008 עם הזמן ג'ון מאייר מספר חודשים והיו אף שמועות שהשניים עומדים להתחתן אך בחודש אוגוסט 2008 הודיעו על סייום מערכת היחסים בינהם.

הקריירה של אטיאס החלה כבר בגיל 15 כשהופיעה בתוכנית הילדים "מחוץ לפוקוס". בגיל 17 טסה לגרמניה והחלה בקריירת דוגמנות מוצלחת, שבמסגרתה הגיעה לאיטליה שם פרצה לתודעת הציבור כשהשתתפה בתוכניות טלוויזיה, תצוגות אופנה והופיעה על שערי מגזינים. ב-2005 מונתה על ידי העיר מילאנו כדוברת הרשמית כנגד השחתות גראפיטי והתעללות בבעלי חיים. בישראל דיגמנה לחברת האופנה "רנואר" והנחתה את התוכנית "דיל או לא דיל" בערוץ 10. ב-2005 הנחתה את קדם האירוויזיון.

אטיאס השתתפה בסרטים בינלאומיים רבים בשפות שונות כגון אנגלית, איטלקית, עברית וספרדית והייתה מועמדת לפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל "Sguardo al Femminile" עבור השתתפותה בסרט "ימים של אהבה".

ב-2007, השתתפה בעונה השלישית של הסדרה פעם בחיים של yes. ביחד עם מיטל דוהן נשלחה לרוסיה לשהות עם שלושה אוליגרכים רוסים עשירים.

כיום מופיעה אטיאס בתוכנית אירוח ושעשועונים "המומלצים" וזוכה לפופולריות רבה באיטליה והיא משתתפת בסרט ההוליוודי "אל תתעסקו עם הזוהן".

אחת השורדות מסדרת הטלויזיה המצליחה "הישרדות" , היא אמנם הודחה כבר בשלבים המוקדמים , אבל היא חדרה לתודעה הציבורית כדוגמנית והשתתפה גם בריאלטי של רוקדים עם כוכבים .

ויקה נולדה בסיביר שברית המועצות במשקל נמוך של שני קילוגרם שהיווה סכנה ממשית לחייה. בילדותה למדה ציור וריקוד ופיתחה קריירה של רקדנית מקצועית בלהקת בת דור. בגיל 9 עלתה לישראל והוקפצה לכיתה ד' ומגיל 18 חיה בגפה. מתגוררת בתל-אביב.

ויקה היא כיכבה בשלל פרסומות, ביניהן לדיאדורה, סלקום, עמינח, נגב קרמיקה וכיכבה בקמפיין לבירה מכבי ששודר גם בחו"ל. זכתה בתואר נערת פלפל של חברת בגדי-הים פלפל. יוצגה כדוגמנית ע"י סוכנות יולי. ב-2002 עברה ניתוח להגדלת חזה ב-255 סמ"ק בכל צד ולעיבוי שפתיים אצל ד"ר דב קליין.

ב-2007 החלה בלימודי משפטים. ויקה לוהקה לתוכנית המציאות "הישרדות 10" בערוץ 10 ולמרות ההדחה המוקדמת, חזרה לתודעה הציבורית. משימת ההדחה בה ניצחה ויקה בהישרדות הפכה לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית. במשימה היא התחרתה מול המתמודד עומר באכילת שרצים. ויקה אכלה ראש של דג, תולעת עצי הקוקוס בעודה בחיים, עין של שור וסרטן חי. לאחר מכן התחרו במי יסיים ראשון לשתות מיצי קיבה של בעלי-חיים. ויקה ניצחה בתחרות להפתעתם של רבים.

משמשת וכפרזונטורית בקמפיין קיץ 2008 של רשת נעלי מרקו ובקמפיין לבגדי הים של גלית לוי. מופיעה בתפקיד קבוע בתוכנית "גם להם מגיע" בערוץ 10.
 

קידמן נולדה בהונולולו, בירת הוואי. היא גרה בארצות הברית עד גיל ארבע. בגיל ארבע היגרה עם משפחתה לאוסטרליה. לקידמן אחות צעירה בשם אנטוניה (נולדה ב-1970). קידמן החלה לקחת שיעורי בלט כשהייתה בת ארבע. הדבר הוביל אותה ללמוד ב"תיאטרון האוסטרלי לאנשים צעירים" בסידני. קידמן התגוררה בניו סאות' ויילס ולמדה ב"St Marys", אך עזבה את הלימודים כאשר אמה אובחנה כחולת סרטן השד. קידמן התמקדה במשפחתה עד שאמה החלימה.

קידמן שיחקה בסרטים רבים, ביניהם "בילי בתגייט", "כדור הרעם", "נערת יום ההולדת", "באטמן לנצח" ועוד. ב-1999 כיכבה יחד עם בעלה טום קרוז בפרויקט המדובר של סטנלי קובריק "עיניים עצומות לרווחה" בו הם שיחקו זוג נשוי גם בסרט, שעוסק בנושא של חקר המיניות. חלק מתפקידיה של קידמן כללו עירום מלא.

סרטיה זכו לשבחים ואף למועמדויות לגלובוס הזהב ("האחרים", "מולן רוז'") ולאוסקר ("מולן רוז'"). בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-59, קידמן הייתה מועמדת לפרס על תפקידיה בשני הסרטים. בסופו של דבר זכתה סיסי ספייסק בגלובוס הזהב לשחקנית הטובה בסרט דרמה על תפקידה בסרט "חדר המיטות" של טוד פיילד. התפקיד של קידמן ב"מולן רוז'" זיכה אותה בגלובוס הזהב לשחקנית הראשית במחזמר או קומדיה וגם במועמדות לאוסקר לשחקנית הטובה. בשנת 2003 זכתה בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר על גילום דמותה של ווירג'יניה וולף בסרט "השעות".

לאחר "השעות" המשיכה קידמן לככב בסרטים מצליחים כגון "דוגוויל", "קולד מאונטיין" ו"לידה" (שזיכו אותה במועמדות לגלובוס הזהב). קידמן ידועה כשחקנית הבוחרת בתפקידים מגוונים.

ב-2006 שיחקה בסרטים "מזימות זרות" ו"סמנתה". כמו כן השתתפה בסרט ביוגרפי על חייה של הצלמת דיאן ארבוס שנקרא "FUR". בשנת 2007 השתתפה קידמן בסרט "מצפן הזהב" שבו שיחקה בתפקיד גברת קולטר. הסרט זכה לביקורות מעורבות ולא הצליח כפי שהיה מצופה מהפקה עתירת תקציב כזו.

הסרט הבא של קידמן שאמור לצאת לאקרנים בסוף 2008, יהיה סרטו החדש של הבמאי באז לורמן (איתו עבדה קידמן גם ב"מולן רוז'") הנקרא "אוסטרליה". בסרט זה תשתף קידמן פעולה עם השחקן האוסטרלי יו ג'קמן.

ב-24 בדצמבר 1990 נישאה קידמן לשחקן טום קרוז בקולורדו. הזוג אימץ שני ילדים, איזבלה ג'ן (נולדה ב-1993) וקונור אנטוני (נולד ב-1995). הזוג נפרד כאשר קידמן הייתה בחודש השלישי להריונה, ולאחר מכן הייתה לה הפלה טבעית. ב-2001 הזוג התגרש. ב-25 ביוני 2006 נישאה לזמר הקאנטרי האוסטרלי קית' אורבן.

ב-7 ביולי 2008 ילדה קידמן בת.

קידמן הופיעה במודעה בעיתון הלוס אנג'לס טיימס (17 באוגוסט 2006) שבה היא מגנה את חמאס וחזבאללה ותומכת בפעולות ישראל במלחמת לבנון השנייה.

קידמן תרמה כספים מספר פעמים למפלגה הדמוקרטית, וב-2004 הביעה תמיכה בג'ון קרי בבחירות לנשיאות.

סטון נולדה במידוויל, פנסילבניה. היא השנייה מבין ארבעת הילדים להוריה. היא ממוצא אירי. לאחר שקפצה כיתה, היא הועברה (שלא מרצונה) מהתיכון לאוניברסיטת אדינבורו, כשהייתה בת 15 בלבד. היא חזרה לבקר במקום במרץ 2007 למטרות אקדמיות, והופתעה כאשר קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מנשיא האוניברסיטה.

דודה של סטון שיחד אותה עם 100$ להיכנס לתחרות יופי מקומית כדי לשפר את ההערכה העצמית שלה. הסכימה כי הייתה זקוקה לכסף הזה כדי לשלם את שכר הלימוד שלה. היא הפסידה בתחרות, אך אחד השופטים עודד אותה להיכנס לתחרות "מיס פנסילבניה", אך היא סירבה. במקום זאת, היא השתתפה בתחרות של המדינה וזכתה בתואר " Miss Crawford County". אחד השופטים בטקס, אמר שהיא צריכה לעזוב את הלימודים ולעבור לניו יורק. אמה שמעה זאת והסכימה לשלוח את בתה. ב-1977, עזבה סטון את מיאדויל ועברה עם דודתה לניו ג'רזי.

לאחר ארבעה ימים בניו ג'רזי הוחתמה על ידי סוכנות הדוגמנות "פורד" בניו יורק. ולאחר מכן, עבדה כמה שנים בדוגמנות, הופיעה בפרסומות בטלוויזיה לברגר קינג, קלאירול ומייבילין, אך לא נהנתה מעבודתה.

כשהתגוררה סטון אירופה, החליטה לעזוב את הדוגמנות ובחרה במשחק כקריירה. היא נבחרה לתפקיד קטן בסרט "אבק כוכבים" (1980). בנוסף הופיעה בסרטים: מכרות המלך שלמה (1985), "Allan Quatermain and the Lost City of Gold" (1987), "ניקו" (1988).

היא התפרסמה בזכות תפקידה במותחן האירוטי אינסטינקט בסיסי (1992) וסרטים נוספים. סטון השתייכה לרשימת השחקניות שהרוויחו הכי הרבה בהוליווד בשנות ה-90, עד שעברה לסן פרנסיסקו לגור עם בעלה ובנם המאומץ. כאשר הנישואין הסתיימו, חזרה סטון ללוס אנג'לס וחידשה את פעילותה הקולנועית.

סטון הייתה נשואה למפיק הטלוויזיה מייקל גרינבורג ב-1984, הם נפרדו לאחר שלוש שנים, והתגרשו ב-1990.

ב-14 בפברואר 1998 נישאה לפיל ברונשטיין, עורך העיתון "San Francisco Examiner". הם התגרשו בינואר 2004 לאחר שברונשטיין סבל מהתקף לב חמור. לזוג ילד מאומץ בשם רואן אשר נולד ב-22 במאי 2000. היא אימצה ילד נוסף בשם לאירד ב-7 במאי 2005. ב-28 ביוני 2006, סטון אימצה את ילדה השלישי קווין.

סטון ידועה במעורבות ההסברתית שלה נגד מחלת האיידס. בשנת 2006 הגיעה סטון לביקור בישראל, לכבוד יום האישה הבינלאומי וזכתה לאהדה רבה בקרב הציבור הישראלי.